קושי לנשום הוא אחד המצבים המפחידים ביותר, גם כשבריאים, ועוד יותר מכך – כשמחלימים וכשחולים.
מחשבות כגון: האם אצליח לנשום את הנשימה הבאה? מה יהיה אם לא אצליח? מה מבטיח לי שאצליח?
אלה מחשבות שמאיימות על הקיום, וכמובן, לא נותנות מנוח.

קשיי נשימה יכולים להיות מצב חולף, למשל:

כשמצוננים קשה לנשום
קשה לנשום כשמצוננים

כאשר אנחנו מצוננים, הנשימה בהחלט יכולה להיות קשה, בשונה מהנשימה בחיי היום יום כשאנחנו בריאים.
עכשיו, כשאנחנו מצוננים ויש תחושה שהאף סתום לחלוטין ולא מאפשר נשימה דרכו – הנשימה הפכה לעבודה, אפילו עבודה קשה, עד כדי כך שנהיה עסוקים אך ורק בנשימה, ובמחשבות מדאיגות לגביה.
לשמחתנו, הצטננות היא מצב חולף, ואחרי כמה ימים, כשהגוף התגבר על מחולל ההצטננות – הקשיים נרגעים, הנשימה מסתדרת, והמחשבות והדאגות חולפות.
חוזרים לשגרת חיים רגילה, ושוכחים במהירות עם מה התמודדנו.
וטוב שכך !

מצב חולף נוסף של קשיי נשימה יתכן כאשר אנחנו שוכבים לישון, אחרי כמה רגעים, יכולה להתפתח מועקה נשימתית.

למה זה קורה?

בשכיבה משתנה זרימת הדם בגוף גם בהשפעת כוח הכובד. הגוף עובד קצת אחרת בהשוואה לעבודתו בשעות הערות וביציבה זקופה (עמידה, הליכה, ישיבה וכו’). בהשפעת כוח הכובד משתנה זרימת הדם באף – יכולה להיווצר תחושה של אף סתום, משתנה זרימת הדם בריאות – הנשימה יכולה להיות אינטנסיבית יותר, ועוד.

החדשות הטובות הן, שכאשר אנחנו משכימים, יוצאים מן המיטה, ומתחילים את ענייני היום שלנו – לרוב הקשיים האלה חולפים כלא היו.

קשיי נשימה חמורים יותר

קושי בנשימה
קשיי נשימה

את אלה עשוי לחוות אדם שמתמודד עם אסתמה. עצם הפחד מהתקף של קוצר נשימה יכול לגרום לקשיי נשימה עד כדי התקף.
בתוך התקף האסתמה האדם מרגיש איום ממשי על חייו, וההרגשה הזו ‘נצרבת’ בזיכרון, והופכת למחשבה מאיימת כל אימת שיש אפילו תחושה קטנה של קושי נשימתי, וזה יכול להיות, למשל שיעול שמטריד.
אסתמטי יודע שעבורו קושי-נשימתי זה מצב מסכן חיים, ואדם שלא חווה זאת – לא יבין עד כמה זה מפחיד.
לכן, מומלץ לאסתמטיים שתמיד יישאו אתם משאף חירום (גם עצם המחשבה ש’שכחתי את המשאף בבית’ – יכולה לגרום למצוקה נשימתית).

במערכת הנשימה שלנו יש הרבה מנגנונים שפועלים תוך שיתוף פעולה ויחסי-תלות אחד בשני, למשל: הסינון שקורה באף הוא קריטי להגנה על מעמקי מערכת הנשימה, ולכן כדאית נשימת-אף.

קשיי נשימה בעליה במדרגות, בזמן לחץ, בהתרגשות גדולה

מסתבר שזה מאוד נפוץ, רבים חווים קשיי נשימה כאלה ועוד >>
במצבים האלה הנשימה צריכה להיות תקינה, בהשוואה לבני אותה קבוצת גיל, כלומר:
סביר לצפות שבגיל מתקדם העומס הנשימתי, גם במאמץ קטן, יהיה גבוה יותר בהשוואה לגילאים צעירים,
אין לצפות שאדם בן 80 יקפץ במדרגות שתיים-שתיים כנער חזק וחסון, מבלי להרגיש את העומס הנשימתי שנובע מכך.

איזה עוד קשיי נשימה עשויים לחוות?

קשיי-נשימה מאפיינים מחלות שונות, קשיי-נשימה בריאותיים >>
במקרים אלה חשוב לזהות את הגורם ולטפל בו, אפשר להסתכל על ‘יציאת מערכת הנשימה מתקינותה’ – כמנגנון שמודיע לאדם ולעולם – משהו לא בסדר! חייבים לבדוק ולטפל.
הן אינן הנושא כאן.

מגוון ווירוסים משפיעים על הנשימה
ווירוסים יכולים להשפיע על מצב האף

אבל, הרבה פעמים אנשים אומרים “אני לא יכול לנשום עמוק”.
במקרים כאלה מתעוררת בעיה נוספת: ככל שהאדם מנסה לנשום עמוק יותר – כך הוא מתמודד עם קושי. וככל שזה חוזר על עצמו – הקושי מתגבר, ואתו מגיעות מחשבות של ‘משהו לא בסדר איתי’, ו’אני לא יכול לנשום’. חוסר אונים ומצוקה מאפיינות את המצב הזה.
אדם שמתמודד עם הקושי הזה, עובד בדיקות שלא מאתרות שום בעיה גופנית או רפואית, הכל נמצא תקין, שפיר, ומתפקד כהלכה –
עדיין נותר עם הקושי, ואינו יודע מה לעשות.

בתקופה האחרונה שומעים על אנשים שהחלימו מקורונה, ועדיין סובלים מקשיי-נשימה, למרות שבדיקות מראות שבריאותם תקינה, למעט הקשיים שנותרו פוסט-קורונה…

אלה דוגמאות לקשיי נשימה אותם ניתן לפתור ולהסדיר בסדנאות נשימה בריאה® שיטת בוטייקו.

אז מה צריך להיות?

הנשימה צריכה להיות תקינה ורגועה באופן טבעי, להתנהל ברקע מבלי שתמשוך את תשומת לבנו אליה, היא צריכה לשרת אותנו נאמנה, מיום לידתנו עד יום מותנו.

לפתרון קשיי נשימה מומלץ ללמוד בסדנאות נשימה בריאה® שיטת בוטייקו,
פתרון טבעי, הדרגתי, מתוך הגוף ובהקשבה לו.
לפרטים צרו קשר >>

=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=

סוגי קשיי נשימה: זמני מול כרוני

  1. קושי זמני (הצטננות/שכיבה): קושי שחולף מעצמו, כמו גודש באף בזמן צינון או תחושת מחנק קלה במעבר לשכיבה (בגלל שינוי בכוח הכבידה וזרימת הדם). לרוב נעלם כשקמים בבוקר.
  2. קושי כרוני (אסתמה/חרדה): מצב מתמשך שבו הפחד מהתקף (“האם אצליח לנשום את הנשימה הבאה?”) מייצר מעגל קסמים של חרדה שמחמירה את הקושי הפיזי.
  3. תחושת “רעב לאוויר”: המצב בו מרגישים צורך עז לקחת אוויר, אך הניסיון לנשום עמוק לא מספק הקלה אלא דווקא מגביר את המצוקה.

הפרדוקס: למה “לקחת נשימה עמוקה” לא עוזר?

התגובה האינסטינקטיבית (והשגויה) המנגנון הפיזיולוגי האמיתי
מנסים לשאוף עוד ועוד אוויר בכוח דרך הפה כדי “למלא את הריאות”. נשימת יתר (היפרוונטילציה) גורמת לירידה חדה ברמת הפחמן הדו-חמצני (CO2) בדם.
התחושה היא ש”אין מספיק אוויר” ולכן מתאמצים לנשום יותר. הירידה ב-CO2 גורמת לכיווץ כלי דם ומונעת מהחמצן להשתחרר לרקמות (אפקט בוהר), מה שיוצר תחושת חנק אמיתית למרות שיש שפע של חמצן.
נוצר מעגל של לחץ, נשימה מהירה ועייפות שרירים. הפתרון הוא דווקא הפוך: להרגיע, להאט ולהקטין את הנשימה כדי לאזן את הגזים.

מה אפשר לעשות בזמן קושי נשימתי?

  1. שינוי תנוחה: אם הקושי מופיע בשכיבה, עברו לישיבה זקופה או השעינו את הגב על כריות גבוהות. זה מקל על עבודת הריאות וכוח הכבידה.
  2. מעבר לנשימת אף: נסו לסגור את הפה ולנשום בעדינות דרך האף. האף מסנן ומחמם את האוויר, ומסייע לוויסות קצב הנשימה.
  3. הרגעה במקום מאבק: במקום להילחם על האוויר, נסו להרפות את הכתפיים ולנשוף לאט. הבנה שהמצוקה נובעת לרוב מנשימת יתר (ולא מחוסר חמצן) עוזרת להפחית את החרדה.

שאלות נפוצות על קשיי נשימה

האם קוצר נשימה הוא תמיד סימן למחלה?

לא. קוצר נשימה יכול להופיע אצל אנשים בריאים בזמן מאמץ, התרגשות, או סטרס. אצל אסתמטיים הוא עלול להפוך להתקף בגלל הפחד הנלווה.

למה קשה יותר לנשום כששוכבים לישון?

בשכיבה, איברי הבטן לוחצים מעט על הסרעפת, וזרימת הדם משתנה. אם האף גדוש חלקית, השכיבה עלולה להחמיר את החסימה וליצור תחושת מועקה.

איך שיטת בוטייקו עוזרת לאסתמה?

השיטה מלמדת את האסתמטי לא להיכנס לפאניקה בזמן התקף, אלא לשלוט בנשימה, להפחית את הנפח בהדרגה ולמנוע את צניחת ה-CO2 שמחמירה את כיווץ הסימפונות.

Call Now Button
WhatsApp chat
דילוג לתוכן