לזכור לנשום, פשוט – נכון?

עדיין מידי פעם קורים לנו כל מיני דברים שמשנים לנו את הנשימה: יש ששוכחים לנשום ואז פתאום תופסים שאינם נושמים, אחרים – שנושמים הרבה עד כדי היפרוונטילציה.

נשימה היא הדבר הראשון והאחרון שאנחנו עושים, אבל כמה מאתנו עושים זאת נכון ובריא, ומה המשמעות של נשימה שאינה בריאה?

הכלל הראשון הוא שנשימת אף היא המלך.
בשאיפה האף מכין את האוויר לקראת כניסתו למעמקי הגוף והאוויר עובר סינון,
ובנשיפה: ההתנגדות שהסינוסים יוצרים בנשיפה גורמת להארכתה, כך יש לריאות יותר זמן להפיק די חמצן.
אנחנו מכירים בחשיבות החמצן, אבל כדאי לזכור שאיזונים תקינים של חמצן ופחמן דו חמצני – חיוניים לקיומנו. למשל, יחס תקין של חמצן – פחמן דו חמצני – וחילופיהם – חיוני לדם כדי לשמור על מאזן בסיס חומצה, וכאן יש מפתח לבריאות טובה.

לעומת כל התועלות האלה, נשימת פה כרונית הרבה פחות בריאה, יכולה להחמיר אלרגיות, ולגרום לבעיות בריאות נוספות כגון נדודי שינה, בעיות דנטליות, פה יבש ועייפות.

מבוגר בריא נושם בממוצע בין 10 ל-15 פעמים בדקה, מה שמסתכם בכ-5 עד 8 ליטרים אוויר בדקה. וכאשר רצים או עושים פעילות גופנית – נושמים יותר.
רבים וטובים מכירים בתועלת שבנשימה תקינה, בספורט ובחיי היום יום.

פרופסור דויד מקנזי >> ראש מחלקת רפואת נשימה ושינה בבית החולים נסיך ווילס בסידני אוסטרליה, אומר שדרך אחת לומר אם נושמים היטב היא על ידי כך שלא מבחינים בנשימה. לנשום היטב, הוא אומר, זה לא לחשוב על הנשימה ולתת למנגנון השליטה האוטומטי של הגוף לעבוד עבורנו.

אך, יש שאצלם המצב שונה, למשל:

הסובלים מחרדה מרגישים חסרי-נשימה. לפעמים זה מופעל על ידי מחשבות על נשימה, ושינוי הנשימה כתוצאה מכך, למשל אנחות תכופות.
מקנזי אומר שאנחות יכולות להיות נורמליות ולעזור כי הן מנפחות שוב את שקיקי הריאה ומחליקות את החומר שעל פני שטח הפנים של שקיקי הריאה לתוכם, וזה מפחית את מתח הפנים ובכך מפחית את המאמץ שנדרש בנשימה.
אבל, הוא אומר, אנשים שמצויים בחרדה נוטים להיאנח לעיתים יותר קרובות ומתוך אי-הבנה לפעמים הם מייחסים לזה משמעויות קטסטרופליות שמתפתחות למחשבות שמשהו אינו תקין איתם.
בשלב הבא הם הופכים לחרדים עוד יותר, פתאום מתחילה היפרוונטילציה ואז מופיעים סימפטומים, שהם לרוב תוצאה של טכניקת נשימה לא טובה.
היפרוונטילציה מורידה את זרימת הדם למוח, בהמשך עשויות להופיע סחרחורות, עקצוצים בידיים, התנמנמות סביב השפתיים, בלבול ותחושות זרמים בגב ובצוואר.
כאשר מרגישים חרדה, הגוף מרגיש את זה גם. בלוטות האדרנל דוחפות החוצה אדרנלין וקורטיזול, מערכת העצבים שולחת גירויים תכופים ורבים, השרירים מתאמצים, הנשימה מתגברת.
מערכת החיסון אינה יכולה להסתדר עם זה. נשימה גרועה משפיעה על מערכות רבות.
בשלב הזה עשויה להיות פרשנות אישית כקטסטרופות ואז התופעה מחמירה, אומר מקנזי.

גם הפיזיוטרפיסט ומורה ליוגה סימון בורג אוליביה תורם להבנה שלנו בנושא. סימון מלמד טכניקות נשימה בנסיעותיו ברחבי העולם.
הוא מאמין שללמוד איך לשלוט בנשימה יכול להועיל לביצועים ספורטיביים ולשפר את הבריאות, כאן למשל >> ולאו דווקא מדובר בלנשום עוד ועוד.
כאן >> אפשר לקרוא מאמר מצוין שסימון בורג אוליביה כתב בשבחי הנשימה הטבעית התקינה.
באחד מראיונותיו הוא סיפר על עבודתו עם האלופה האוסטרלית האולימפית בסנובורד – טורה ברייט >> איתה עבד:
הוא לימד אותה להשתמש בטכניקות נשימה לתוצאה המיטבית: “לימדנו אותה לשפר את נשימתיה באופן מודע, עד שבהמשך היא נשמה כך גם באופן לא מודע, הוא אומר. זה הפעיל גירויים עצביים-שריריים שבדרך כלל מכווצים יותר מדי את עמוד השדרה ומגבילים אנשים מלהגיע להישגים. כשהשרירים האלה משתחררים היכולות משתפרות.”

איזה יופי של שיעור בנשימה: לתרגל במודע את הנכון, עד שהנכון מתרחש גם באופן לא מודע !