צורת האף –
עסמ”ך פיזיולוג בריטי בשם ארתור תומסון, שחי במאה ה-19:
צורת-האף האנושי התפתחה בהתאם לתנאי האקלים במקום המחיה, ומכאן השונות הרבה.
אצל אוכלוסיית האנשים שחיים באקלים קר ויבש התפתחו אפים צרים וארוכים בהשוואה לאפים של אוכלוסיות אנשים החיים באקלים חם עם לחות גבוהה – אצלם האף יהיה רחב וקצר >>
ההסבר לתופעה קשור לאחד מהתפקידים של האף:
התאמת האוויר הנשאף לתנאים הנדרשים בגוף.
בשאיפה, כשהאוויר נכנס דרך האף לגוף, האוויר מתחמם ונוספת לו לחות, שחיוניים להתאמת האוויר הנשאף לנדרש בתוך הגוף.
ככל שהאף ארוך וצר יותר – כך יותר אוויר פוגש יותר לחות ויותר חום, יתרון משמעותי בהשוואה לאף ששטח-הפנים שלו קטן.
חוק האף של תומסון >>
אף בולבוסי – 
זו צורת האף הנדירה ביותר, פחות ממחצית אחוז מאוכלוסיית העולם, יותר אצל גברים מאשר אצל נשים.
אף כזה נראה כאילו יש לו מבנה בולבוסי בקצה-החוטם, למשל האף (המקורי!) של מי שהיה נשיא ארצות הברית ביל קלינטון >>
מראה האף הבולבוסי >> עשוי להחמיר עם השנים, ומושפע מאורח החיים (קפאין, מאכלים חריפים שמעלים את לחץ הדם, חשיפה ממושכת לשמש, ועוד).
האף הארוך בעולם –
שיא גינס לאף הכי ארוך בעולם >> איש טורקי בשם מחמט אוזיורק, ואורכו 8.8 ס”מ, מעודכן לנובמבר 2021.
מחמט מרוצה מהאף שלו, ומספר שתמיד היה משוכנע שבזכות האף שלו יגיע למקומות רחוקים.
כמה אנחנו מריחים? –
אמנם האף האנושי נחות בכישורי-ההרחה שלו בהשוואה לכישורי-ההרחה של בעלי-חיים,
ובכל זאת, עדיין האף האנושי מסוגל להריח כמות עצומה של ריחות >>, מעל טריליון, כלומר: 10 בחזקת 12 (1,000,000,000,000) מיליון מיליונים,
האף והאוזן 
–
בנוסף לשלל תפקידיו של האף, הוא גם עוזר לנו גם בשמיעה, מאחר והוא משתתף באיזון הלחצים באוזן.
חלל האף מתחבר בצנרת (חצוצרת השמע) אל האוזן התיכונה, דרכה אוויר עובר אל האוזן וממנה.
יכול להתמלא/להתרוקן מאוויר, ובאופן הזה משווה את לחץ האוויר באוזן עם לחץ האוויר שבאטמוספירה, ובכך תורם את חלקו לשמיעה >>
הקשר מומחש היטב ב’לחץ באוזניים’ המורגש בהמראות ובנחירות.
עוד על תפקידיו וחשיבותו של האף אפשר לקרוא בספר שהוצאתי: “למה אף?” >>
