מאוד פופלרי לדבר על נשימה, לתת עצות, להסביר איך לנשום,
אבל האם זה נכון?
הנה כמה עצות נפוצות:
“שוכח לנשום”
“לנשום לבטן”
“לחזק את הריאות”
“לנשום למקום כואב”
“לא לקחת לריאות”
“לרוקן את כל האוויר”
אדם שמיישם את עצות מטעות כאלה לגבי הנשימה, עשוי למצוא את עצמו מתמודד עם קשיי נשימה,
מבלי שיהיה מושג איך הם התפתחו ומהיכן הגיעו.
ההסברים:
“אני שוכח לנשום”
מצוין וטוב שכך:
זה אומר שהנשימה אינה מעסיקה אותך מדי רגע ורגע, וכך צריך להיות.
אין צורך ל”זכור לנשום”:
אנחנו לא מנהלים את הנשימה באופן מודע, ולא צריכים לנהל אותה.
הנשימה ברובה היא פעולה אוטומטית שמתנהלת ממרכז בקרת הנשימה במוח, ואינה דורשת התערבות מודעת או הכרתית כדי לקיימה.
העובדה שהנשימה אוטומטית מאפשרת לנו לעסוק בדברים אחרים,
שהרי לו היינו צריכים לנהל כל נשימה ונשימה – לא היינו יכולים להתפנות לכל דבר שהוא נוסף!!!
“לנשום לבטן”
לא נושמים לבטן, זו תפיסה מוטעית ומטעה, הנחייה שגויה.
הבטן אינה חלק ממערכת הנשימה, הבטן היא חלק ממערכת העיכול.
אוויר יכול להגיע למערכת העיכול אך ורק אם הוא נשאף דרך הפה, עם אוכל או עם שתייה.
בליעת אוויר למערכת העיכול עשויה לגרום לשיעולים, או לגרום לגזים להיאסף במערכת העיכול, וכל זה יכול לגרום לנפיחות ולתחושת אי-נוחות רבה.
אז למה אומרים “לנשום לבטן”?
יש אנשים ויש מצבים בהם בשאיפה ניתן לראות תנועת התרחבות של הבטן, הבטן “יוצאת” החוצה.
אבל –
התנועה הזו נוצרת כתוצאה מתנועת הסרעפת:
בשאיפה הסרעפת יורדת כדי ליצור את השאיפה ובכך נגרמת ‘משיכה’ של אוויר לריאות.
כשהסרעפת יורדת היא דוחסת את כל מה שמתחתיה, בכלל זה את מערכת העיכול,
וכך עשויה להיראות תנועת התרחבות בבטן.
בנשימה תקינה אין צורך ליזום התרחבות כזו של הבטן,
הרעיון של ‘לנשום לבטן’ או ‘להכניס אוויר לבטן’ –
הוא שגוי ומטעה.
אז לאן כן נושמים?
נושמים לריאות.
“לחזק את הריאות”
הריאות הן רקמה ספוגית המכילה 97% מים.
כידוע – לא ניתן לחזק מים…
קראו כאן >>
בגוף המונח “חזק” רלוונטי לרקמת שריר.
ריאות עצמן לא עשויות משריר, הן אינן שריר, כך שלא ניתן לחזק אותן.
לא ניתן לעשות תרגילים לריאות עצמן >>
One common misconception is that the lungs themselves can be exercised. In fact, Han says that the lungs are not muscles and therefore cannot be strengthened.”
אז למה אומרים “לחזק את הריאות?”
זו טרמינולוגיה שגויה:
בבית החזה, בו נמצאות הריאות, יש שרירים שעוזרים לנשימה, הם נקראים שרירי-עזר לנשימה, אלו השרירים הבין-צלעיים
(בלועזית: אנטריקוט >> )
את השרירים הבין-צלעיים אכן ניתן לחזק:
אצל אנשים שעוסקים בפעילות אירובית אינטנסיבית, השרירים האלה מאוד חזקים.
“לנשום למקום שכואב בגוף”
מבחינה פיזיולוגית: אין אפשרות לשלוח אוויר למרפק, יד, רגל או כל מקום אחר.
אפשר אולי לדמיין שנושמים למקום שכואב, אבל בפועל אין דבר כזה.
רק בדמיון.
אז למה כשכואב לי משהו בגוף, יש שמייעצים לנשום למקום הכואב?
זה שימוש בדמיון מודרך:
היו צריכים להציע לנו לדמיין שהאוויר מגיע למקום הכואב, קיצרו את ההסבר, וכך נוצרה תפיסה מוטעית.
“לא לקחת לריאות”
זה משפט שבדרך כלל מעשנים אומרים אותו, כדי להסביר שאינם גורמים נזק לעצמם.
הם חושבים שבכך שאינם יוזמים שאיפה גדולה – הם נמנעים מלהכניס את אוויר-הסיגריה לריאות.
אבל –
לא ניתן לעשן מבלי שאוויר-הסיגריה יגיע לריאות, וגם אין אפשרות לנשום למקום אחר בגוף.
(אצל מעשנים אין אזור אחר בגוף אליו יוכלו להכניס את האוויר כשהם נושמים…).
“לרוקן את כל האוויר”
גם זה לא יכול לקרות – לא ניתן לרוקן באופן רצוני את כל האוויר מהריאות,
ויותר מכך:
במערכת הנשימה יש מנגנון שמונע ריקון של כל הריאות.
תמיד נשארת שארית של אוויר בריאות ובדרכי הנשימה >>
ריאות יכולות להתרוקן מאוויר כאשר הן מתמוטטות: כאשר קורה תמט ריאות.
זו בעיה בריאותית שדורשת טיפול רפואי, לא משהו שאנחנו יכולים או רוצים לעשות באופן רצוני >>
אדם שמיישם את העצות והתפיסות השגויות האלה, עשוי למצוא את עצמו מתמודד עם קשיי נשימה,
מבלי שיהיה מושג איך הם התפתחו ומהיכן הגיעו.
מעוניינים להסדיר את הנשימה?
הסדרה טבעית לחלוטין?
הדרך לעשות זאת היא על ידי יישום שיטת בוטייקו
כפי שאני מלמדת בסדנאות נשימה בריאה®
צרו קשר >>