אם הגעתם למאמר הזה סביר להניח שיש אצלכם או לידכם נחירות ו/או דום נשימה במהלך שנת הלילה, ואתם מחפשים פתרון לבעיה המטרידה הזו.
יתכן שנבדקתם והופניתם ל’טיפול’ כלשהוא, עם הבטחה ש’זה הטיפול הטוב ביותר’,
אולי התפתיתם לפרסומים על ‘פתרונות’ שונים, ואולי אפילו ניסיתם את חלקם או כולם –
אבל עדיין בעיית הנחירות נותרה, עדיין לא מצאתם פתרון להפסקות נשימה בשינה.
עבורכם כתבתי את המאמר הזה, ממליצה להמשיך ולקרוא.
אז מה נהוג להציע בדרך כלל?
סיפאפ CPAP
מה עושה הסיפאפ?
הסיפאפ דוחף אוויר בכוח לגרון, ובזכות הכוח שמופעל בנשימה – נתיבי האוויר פתוחים.
אבל –
הסיפאפ אינו טיפול בבעיית הנשימה, כי הוא אינו משנה את האופן שבו האדם נושם, ולא משנה את ניהול-הנשימה.
הסיפאפ כופה את עצמו על הנשימה, כך שהאדם בעצם ישן עם מפוח חזק שמופעל עליו.
לא פלא שקשה לסבול אותו, קשה לישון עם סיפאפ.
הסיפאפ גורם בעיות נוספות, כגון >>
כאבי ראש, בעיות סינוסים, יובש בהשכמה – בגרון, בפה, באף, אפילו בעיניים בגלל זרם האוויר מהסיפאפ, כאבים בפנים, עור מגורה, תחושת קלסטרופוביה, נפיחות בבטן, צרידות, ועוד לא דיברנו על הסרבול שבשינה עם מכשיר, והצורך לקחת את הסיפאפ איתנו לכל מקום בו נישן.
למי הסיפאפ כן מועיל?
מאחר ושינה הכרחית לנו, ומאחר ועצירות הנשימה בשינה פוגעות קשה בשינה, האדם בעצם לא ישן,
הסיפאפ משמח אנשים שנואשו מלחפש פתרון, אנשים שנמצאים בקצה-גבול הסבולת שלהם לחיים ללא שינה, ולמקרים החמורים בהם כתוצאה מהמחסור בשינה התפתח דכאון.
אלה התמודדויות קשות ביותר, ובמצבים הקיצוניים האלה – כל עזרה אפשרית (גם אם יש נזק או מטרד בצידה) עשויה להביא תועלת.
התקן דנטלי
מה עושה ההתקן הדנטלי?
מזיז באופן מלאכותי את הלסת התחתונה קדימה לשעות השינה, מה שמגדיל את פתח האוויר בגרון, כלומר גם הסד הדנטלי הזה כופה את עצמו על האדם.
הוא נקרא גם סד דנטלי, ואכן – זה סד.
גם ההתקן הדנטלי אינו משנה את האופן בו האדם נושם, ולא את ניהול-הנשימה,
הוא משנה את מנח מפרק הלסת, ובאופן הזה גורם בעיות נוספות, כגון >>
כאבים במפרק הלסת, שעשויים לגרום לכאבי ראש, כאבים בלסתות ובבסיסי השיניים, תנועת-הלשון ובליעת הרוק משתבשים, ועוד.
גם הסיפאפ וגם ההתקן הדנטלי אינם מתקנים את ניהול הנשימה אצל האדם,
במשך שעות הערות האדם ממשיך לנשום כהרגלו,
ולכן בעצם אינם מועילים בשינוי ההרגלים הנשימתיים של הגוף,
ולא מלמדים כיצד לנשום תקין.
מה הפתרון?
יש פתרון לנחירות, יש פתרון לעצירות נשימה בשינה, רק שמעטים יודעים על כך.
הפתרון טמון בהסדרה טבעית של הנשימה
סדנאות נשימה בריאה® שיטת בוטייקו מתייחסות לגורם האמיתי של הנחירות בשינה, ושל עצירות הנשימה בשינה,
התרגול הנשימתי בשיטת בוטייקו מסדיר את ניהול-הנשימה,
כך שזה הטיפול הטוב ביותר.
בנוסף – זה גם הטיפול הטבעי היחיד שקיים: בלי מכשיר/ים, בלי תכשיר/ים, בלי ניתוח/ים, וכיוצ”ב,
פתרון טבעי לחלוטין.
דום נשימה בשינה ונחירות – הן בעיות נשימה שמתבטאות בשעות השינה, בשעות בהן ההתנהגות שלנו אינה עוברת דרך ‘פילטר’ המודעות שלנו, כי אנחנו ישנים.
בשינה הנשימה צריכה להיות רגועה, עדינה, ושקטה.
אצל אדם שבשינה הוא נושם כאילו הוא בפעילות גופנית אינטנסיבית – יש בעיה באי-ההתאמה בין הנשימה לבין הפעילות בה הוא נמצא:
בספורט – הנשימה אינטנסיבית
בשינה – הנשימה רגועה ושקטה
כאשר בשינה אדם נושם כאילו הוא בספורט – זה סימן שיש שיבוש במנגנון הניהול של הנשימה, והשיבוש הזה הוא הסיבה לנחירות ולהפסקות הנשימה בשינה.
בדרך כלל הבעיה מתחילה ‘בקטנה’: האדם נוחר קצת, לפעמים, פה ושם.
ככל שהנשימה כבדה יותר ואינטנסיבית יותר בשינה – כך גדול השיבוש הנשימתי, ובו זמנית הנחירות מחמירות והפסקות הנשימה מחמירות.
ככל שהזמן עובר הנחירות מתחזקות, הופכות להיות תכופות יותר, ואם לא מטפלים בנחירות – הן תופסות להן מקום של קבע:
נחירות כל לילה, ונחירות כל הלילה.
תופעה חשובה להזכיר אותה כאן, שבדרך כלל מתעלמים ממנה לחלוטין, שהנשימה של אנשים משתנה עם הזמן, בדיוק כמו פרמטרים נוספים אצלנו: משקל הגוף, הכושר, הגמישות.
כמו השינויים הפיזיולוגיים האלה שללא טיפוח מתדרדרים עם הזמן, כך גם הנשימה:
ללא תשומת לב והבנה, ובהשפעת אורח החיים שלנו – הנשימה מתדרדרת עם הגיל, הופכת ללא יעילה, מרעישה.
ובלי שנבין למה – פתאום אנחנו מוצאים את עצמנו מתמודדים עם קושי נשימתי מטריד.
הדרך לשיפור איכות השינה כרוכה בשיפור הנשימה,
שיפור ניהול-הנשימה הוא מטרת התרגול הנשימתי בשיטת בוטייקו.
קיימות גישות תרגול נשימתי נוספות (ריברסינג, וים הוף, יוגה, ועוד) רק שהן אינה מטפלות בשורש הבעיה, הן אינן משנות את ניהול-הנשימה, ולכן אינן מפסיקות נחירות, וגם לא את עצירות הנשימה בשינה.
אימון הנשימה ולימוד הגוף לשפר את ניהול-הנשימה כפי שנעשה בשיטת בוטייקו הוא ייחודי לשיטת בוטייקו,
מובנה, מתודולוגי, ומכוונן מחדש את מרכז בקרת הנשימה במוח כדי לחזור ולנשום באופן תקין.