מתי נכנסו המושגים “לחץ” ו”עומס” לחיינו?
משהסתיימה מלחמת האזרחים באמריקה (1865) חיילים הגיעו לרופאים הצבאיים עם תלונות של קוצר נשימה, סחרחורות, תשישות וכאבים שונים.
כשהם נבדקו – לא נמצאו מחלות כל שהן לתופעות אותם חוו.
שמות שונים ניתנו לתופעות: לב רגיז, לב חייל, וגם תסמונת דה קוסטה >>
בסוף המאה ה-19 – התחילו לקרוא לתופעות האלה “עצבנות אמריקאית” “אמריקניטיס” ובהמשך “מחלות עצבים“, וכגורם לכולן הואשם הקצב המהיר של השינויים הטכנולוגיים שנכנסו לחיים.
במחצית המאה ה-20, דר. הנס סלייה >>, אנדוקרינולוג (1907 הונגריה – 1982 קנדה) מצא שבתגובה להזרקת חומרים שונים לעכברי-מעבדה – התגובות הפיזיולוגיות שהם פיתחו היו זהות.
סלייה ניסה לברר מדוע התגובות זהות.
הוא קרא לזה “סינדרום הסתגלות” ובהמשך “לחץ” (מונח שאול מתחום הפיזיקה) והראה שכאשר הלחץ ממושך – מתפתחות מחלות כרוניות, כולל בעיות לב, עיכול, סכרת, שיבושים הורמונליים, ואפילו סרטן.
הנס סלייה נחשב ‘אבי’ תאוריית הלחץ.
לימים אמר שאם האנגלית שלו היתה טובה יותר, לא היה משתמש במונח ‘לחץ’ אלא במונח ‘עומס’,
אבל “לחץ” ו”סטרס” כבר נרשמו בדפי ההיסטוריה.
ב-1975 פרסם דר. הרברט בנסון, קרדיולוג אמריקאי, ספר בשם “תגובת הרגיעה” “Relaxation response >>” הספר הפך מייד לרב-מכר.
דר. בנסון הציע את תגובת-הרגיעה כתרופה למצבי לחץ ועומס, ניתן לצפות בהרצאה שלו על הנושא >>. ואכן, במחקרים רבים נמצאה תועלת רבה >> לתגובת הרגיעה, להפחתת לחץ ולשיפור הבריאות >>.
בתחילת השיח על הנזקים של לחץ, הואשם הקצב המהיר של השינויים הטכנולוגיים, כיום קצב השינויים מהיר הרבה יותר, אנחנו חיים בצונמי של ידע >>:
– עד 1900 הידע הוכפל כל מאה שנים
– מ-1945 הידע הוכפל כל 25 שנים
– מ-1982 קצב הכפלת הידע הצטמצם ל-12 חודשים
– וב-2020 IBM צפו שבכל 12 שעות – הידע יוכפל !
היום, אין עוררין בדבר ההשפעה המזיקה שיש ללחץ ועומס על אורח החיים, איכות החיים, והבריאות,
וחשוב שיהיה לנו כלי שיעזור לנו להתמודדות ולהפחתתם ביום יום.
כדי לעורר בגוף את תגובת הרגיעה – נדרשת תשומת לב לנשימה, התמקדות בנשימה מאפשרת להגיע לתגובת-הרגיעה, ותועלות רבות בצידה, כפי שנמצא במחקרים שונים >> וכאן >>, ועוד.
וכשלומדים נשימה בריאה >>® שיטת בוטייקו מקבלים כלי-לחיים, לרגיעה ולהפחתת עומסים ולחצים.
ליצירת קשר >>
=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=
איך נשימה משפיעה על תגובת הרגיעה?
מה ניתן לשפר בהתמודדות עם עומס?
שאלות נפוצות
מה הקשר בין לחץ, עומס ונשימה?
- היסטוריה של הלחץ: הקשר בין גוף לנפש זוהה כבר במלחמת האזרחים באמריקה (“לב חייל”), והוגדר מדעית על ידי הנס סלייה כ”תסמונת ההסתגלות”: תגובה פיזיולוגית זהה לגורמי עקה שונים.
- העידן המודרני: אנו חיים ב”צונמי של ידע” ושינויים טכנולוגיים מהירים, המייצרים עומס ולחץ כרוני שפוגע בבריאות (בעיות לב, עיכול ועוד).
- הנשימה כמפתח: כדי לעצור את מעגל הלחץ, נדרש כלי פיזיולוגי. תשומת לב לנשימה היא הדרך היעילה ביותר לעורר את “תגובת הרגיעה” בגוף.
איך נשימה משפיעה על תגובת הרגיעה?
| מצב לחץ ועומס (Stress) | מצב רגיעה (Relaxation Response) |
|---|---|
| תגובה אוטומטית של הגוף לאיום או עומס יתר, הגורמת לשחיקה ולמחלות כרוניות לאורך זמן. | מצב פיזיולוגי הפוך ללחץ (מוגדר ע”י דר’ הרברט בנסון), המאפשר לגוף להתאושש ולחזור לאיזון. |
| נשימה מהירה, שטחית או לא סדירה המגבירה את פעילות מערכת העצבים הסימפתטית (“ברח או הילחם”). | נשימה בריאה ומודעת המפעילה את המערכת הפרא-סימפתטית ומורידה את הורמוני הלחץ. |
| תחושת חוסר שליטה מול “צונמי הידע” והקצב המהיר של החיים. | שימוש בנשימה כ”כלי לחיים” המאפשר שליטה עצמית, הפחתת עומסים ושיפור איכות החיים. |
מה ניתן לשפר בהתמודדות עם עומס דרך נשימה?
- הפעלת “תגובת הרגיעה”: תרגול נשימה (כגון שיטת בוטייקו) מאפשר הגעה רצונית למצב רגיעה, המנטרל את נזקי הלחץ היומיומי.
- מניעת מחלות כרוניות: הפחתת הלחץ באמצעות נשימה מסייעת במניעת בעיות בריאותיות הקשורות לסטרס, כמו יתר לחץ דם, בעיות עיכול ושיבושים הורמונליים.
- כלי לחיים: רכישת מיומנות של נשימה בריאה מעניקה עוגן יציב להתמודדות עם קצב החיים המהיר ועם עומסים רגשיים ומנטליים.
שאלות נפוצות על לחץ, נשימה ושיטת בוטייקו
האם לחץ הוא רק תחושה פסיכולוגית?
לא. כפי שהגדיר הנס סלייה: לחץ הוא תגובה פיזיולוגית מדידה בגוף (הורמונים, דופק, נשימה) שיכולה להוביל למחלות פיזיות ממשיות אם היא נמשכת לאורך זמן.
איך שיטת בוטייקו קשורה להפחתת לחץ?
שיטת בוטייקו מלמדת נשימה בריאה שפועלת ישירות על מערכת העצבים. היא מספקת טכניקה מעשית (“כלי לחיים”) לוויסות הנשימה בזמן אמת, מה שמפחית את רמות הלחץ והעומס בגוף.
האם תרגילי נשימה באמת יכולים לעזור בעידן של “עומס ידע”?
כן. מחקרים (כמו אלו של דר’ בנסון) מראים שגם מול עומס חיצוני גדול, היכולת הפנימית לייצר “תגובת רגיעה” דרך הנשימה משפרת את הבריאות ואת יכולת ההתמודדות.
“`
