קשיי נשימה ביום יום:

עד כמה התופעה נפוצה? ומה ניתן לעשות?

כמעט כולנו חווים קשיי נשימה בפעילות כל שהיא בחיינו, בשלב זה או אחר,
למשל אחרי מאמץ גופני קיצוני. לרוב התופעה חולפת מבלי להשאיר השפעות ארוכות טווח,
אבל אצל מי שהתפתחה אסתמה, למשל, קושי נשימתי זמני עשוי להפוך לקושי נשימתי קבוע, עד כדי כרוני.

סקר שנעשה על ידי חברת גלקסו סמית קליין – יצרנית תרופת הסרטייד למחלות נשימתיות –  בדק את התופעה,
והתוצאות מצביעות על  הבדל משמעותי בין המגדרים ובגילאים שונים.
סה”כ קוצר נשימה נמצא אצל למעלה ממחצית מהאוכלוסייה הכללית, כלומר אחד מכל שניים סבל או סובל מתי שהוא מקשיי נשימה,
כולל גם בפעילויות יומיומיות כגון עלייה במדרגות, נשיאת סלי-קניות, ומשחק עם צעירים.

הבדלים מגדריים
בפעילות שגרתית:  63% מהנשים סובלות מקוצר נשימה  ו- 56% מהגברים
בסיטואציות רומנטיות: גברים סובלים יותר מקוצר נשימה.
במצבי פחד ולחץ קוצר-הנשימה כמעט זהה בשני המגדרים: 33% מהגברים ו-36% מהנשים.

הבדלים גילאיים
גילאים 18 עד 29: 45% מהנבדקים בשכבת הגיל הזו הגיבו בקוצר נשימה בהקשר לחוויה מפחידה מרגשת או מלחיצה,
כגון אבדן במשפחה, מתח בטחוני קיומי, או ראיון לחיפוש עבודה.
10% מהנבדקים בשכבת הגיל הזו מגיבים בקוצר נשימה בסיטואציות רומנטיות ואינטימיות.

גילאי 65: שלושת רבעי האוכלוסייה בגילאים האלה סובלת מקוצר נשימה.

לכתבה: מה גורם ל-56% מהישראלים לקוצר נשימה? >>

אז מה אפשר לעשות מבלי להזדקק לתרופות?
ללמוד נשימה בריאה® בשיטת פרופסור בוטייקו >> שפיתח את שיטתו להבראה בנשימה, והוכיח את יעילותה.
מדובר בגישה טבעית לחלוטין להסדרה הדרגתית של הנשימה, בתרגול ספציפי יומיומי, לתקופה אינדיבידואלית,
וככל שמטמיעים את ההרגלים הנשימתיים הבריאים, מנגנון הנשימה האוטומטי ‘מתכוונן’ מחדש, הגוף מגיב ומסתגל, והבריאות משתפרת.

ומי שכבר משתמש בתרופות?
לגבי תרופות בהן יש שיקול דעת אם להשתמש או לא (“Over the counter”) נמצא שעם ההסדרה הנשימתית פוחת הצורך בתרופות,
ויורדת תכיפות השימוש.
לגבי תרופות מרשם – אם הצורך בהן הולך ופוחת, ניתן לפנות לרופא להפחתת המינון.

עוד על סדנאות נשימה בריאה® >>
לאיזה בעיות סדנאות נשימה בריאה® יועילו >>
מי מנחה את סדנאות נשימה בריאה® >>
מה אומרים משתתפי הסדנאות >>

לפרטים דברו איתי: 052-5925318

=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=

קושי לקחת נשימה עמוקה – מבוא

1. תחושת אי-נוחות או ‘מחנק’ כאשר מנסים לנשום עמוק, ולא מצליחים לקבל תחושת מנוחה באוויר הנשאף.
2. הנשימה הופכת למרכזית: במקום להתרחש ברקע – האדם מתמקד באוויר, בתחושה של חוסר אוויר או קושיט לנשום.
3. תחושת קושי נשימתי משפיעה על ההתנהלות היומיומית, על שינה, על התאוששות מהמאמץ ועל תחושת האנרגיה.

החוויה היומיומית והעייפות הנשימתית

1. אדם עשוי לעבור בדיקות רפואיות שמראות תפקודי ריאה תקינים, אך החוויה שלו חורגת מתחושה זו והקושי נשאר.
2. הפער בין מבחני התפקוד לבין התחושה האישית עלול להוביל לתחושת תסכול, חוסר ביטחון ואף חרדה.
3. הקושי בנשימה עמוקה פוגע לא רק בנשימה עצמה אלא גם ביכולת להירגע, להירדם ולשמור על פעילות רגילה.

מעגל הקושי והמאמץ הנשימתי

1. ניסיון לתקן את הקושי באמצעות נשימות עמוקות או גדולות יותר, עשוי דווקא להחמיר את המצב ולהפעיל מאמץ נוסף.
2. הנשימה הופכת לגדולה, מהירה, עם מאמץ שרירי – מה שמגביר את תחושת חוסר האוויר ומייצר סיבוב של קושי וחוסר נוחות.
3. מתפתחת תשישות שרירית – באזור הצוואר, בית החזה, הכתפיים והגב העליון – מתוך מאמץ לנשום כראוי.
4. לעיתים יש צורך להימנע משכיבה או לבחור תנוחה מאוזנת יותר כדי להקל על הנשימה ולצמצם את המאמץ.

פתרונות וטיפים לנשימה רגועה

1. השינוי מתחיל בהסדרת נשימה – לא בהגברה של עומס הנשימה – אלא בלמידת נשימה רגילה, שקולה ושקטה.
2. תרגול קבוע של נשימה דרך האף, שמירה על קצב נשימה מתאים והימנעות מהיפרוונטילציה (נשימה עמוקה יותר מדי).
3. שילוב הרגלי נשימה בריאה ביום-יום: מזון, פעילות גופנית קלה, תנועה, וישיבה או עמידה במצב שמקל על הנשימה.
4. אם הקושי מתמשך, הוא מלווה בחרדה או משפיע על השינה, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי ולשלב תרגול נשימתי בשגרת החיים.