טיפול בנחירות – חבל לדחות

סקר בריטי:  בממוצע אנשים דוחים את הטיפול בנחירות עד 18 שנה אחרי הופעתן >>
האגודה הבריטית לנחירות ודום נשימה בשינה פרסמה נתונים מסקר נחירות שערכה ובו בדקה כמה זמן עובר מההכרה בכך שיש נחירות עד ל טיפול בנחירות.
מסתבר ש”נוחר ממוצע” (התייחסות מעניינת לתופעת הנחירות) חי עם בעיית נחירות 18 שנה! עד שהוא פונה לטיפול בנחירות.
הסקר הקיף 1,500 נשאלים, והתגלו בו גם הקשרים לבעיות בריאות נוספות.
כצפוי, התוצאות חיברו בין נחירות לעודף משקל, ואצל מי שבנוסף לנחירות יש גם הפסקות נשימה בשינה – עודף המשקל יכול להגיע לקיצוני במיוחד.
הקשיים הנלווים: לחץ דב גבוה, סיכון מוגבר לסכרת ולהתקפי לב, ונחירות שמחמירות עם השנים.
ההמתנה הממושכת לטיפול בנחירות מסכנת את הבריאות, בנוסף לחסך מצטבר בשינה שהוא עצמו מזיק ביותר.

60% מהמשיבים עם נחירות אמרו שאינם זוכים לשינה מספקת, ו-75% אמרו שהם עייפים בבוקר.
בני הזוג סבלו גם הם מהנחירות: 75% דיווחו על שינה משובשת וויכוחים בגלל הנחירות, פגיעה בחיי המין,  התרחקות לחדרים נפרדים, עד כדי התפרקות מערכת היחסים והקשר.
התגלו גם הבדלים בין המיגדרים: נמצא שגברים פונים יותר מנשים לחפש טיפול בנחירות.

לסיכום נכתב שחבל להגיע למצב שהנחירות החמירו ופגעו בבריאות, מאחר ויש דרכים לאתר את בעיית הנחירות, משאלונים פשוטים עד בדיקות מעבדה מורכבות.

לאור הנתון הזה מתבהר נתון חשוב נוסף עליו מדווח דר. עוז:
בעקבות נחירות שקיימות, בהתמדה, לאורך תקופה, הנזק מצטבר לקיצור החיים ב-4 שנים!

למה ממתינים כל כך הרבה זמן כדי להגיע לטיפול בנחירות ?

אנשים מתייחסים לנחירות במגוון דרכים: הכחשה ובושה, מחשבה שלהם עצמם זה לא מפריע, ורק בהמשך הם עשויים להגיע להתפכחות שאכן יש נחירות, ונדרש טיפול בנחירות.
בהבדל מקשיי בריאות אחרים, התפיסה שלנחירות אפשר ל”עשות רוורס” עדיין אינה מוכרת.
נחירות זו אינה מחלה. אין כאן, למשל, התגוננות של הגוף מפני וירוס ולא מדובר בתגובה דלקתית של מערכת החיסון.

נחירות הן תופעה התנהגותית שנובעת משרשרת שינויים במנגנונים אוטומטיים בגוף ובתיאום ביניהם, שמתבטא  ברעש בשעות שאיננו אחראים למעשנו.
בטיפול נחירות התערבות מוקדמת חשובה ביותר: טיפול מוקדם בנחירות קצר יותר בהשוואה לטיפול בנחירות של שנים. אדם שחשובות לו איכויות חייו ביום יום, הבריאות, זוגיות טובה, ערנות ואנרגיה, כדאי שיפנה לטיפול בנחירות בהקדם, לפני שכל אלה נפגעים.
מרגע שהבעיה אובחנה והנוחר מכיר בקיומה ומוכן לטיפול בנחירות – חבל לדחות.

מאחר ויש טיפול טבעי הדרגתי ומתון >>
חבל לדחות את הטיפול בנחירות,
חבל להגיע לשלב ה’אין ברירה’
הפתרון בסדנאות נשימה בריאה® שיטת פרופסור בוּטֵייקוֹ:
טבעי, מתוך הגוף, ללא מכשירים / תכשירים / ניתוחים / תרופות

למה חבל לדחות טיפול בנחירות?

1. נחירות נתפסות לעיתים כ“רק רעש בלילה”, אבל למעשה הן סימן לזרימת אוויר לא תקינה בדרכי הנשימה.
2. ככל שעובר הזמן ללא טיפול, הגוף מסתגל לדפוס לא בריא – והנזק לשינה, ללב ולמוח מצטבר.
3. דחיית טיפול משאירה את בן/בת הזוג ערים בלילה, ואת האדם שנוחר עייף וחסר אנרגיה ביום.
4. במקרים רבים, טיפול מוקדם ופשוט יחסית יכול למנוע הידרדרות לדום נשימה בשינה ובעיות בריאות נוספות.

אילו סימנים אומרים שהגיע הזמן לטפל?

1. נחירות חזקות שחוזרות כמעט בכל לילה, ולא רק בתקופות של הצטננות או עייפות קיצונית.
2. הפסקות נשימה שמתוארות על-ידי בן/בת הזוג: רגעים של “שקט מפחיד” ואז לקיחת אוויר חזקה.
3. תחושת עייפות כבדה בבוקר, כאבי ראש, יובש בפה או קושי להתרכז במהלך היום.
4. לחץ דם גבוה, משקל עודף או בעיות לב וכלי דם – יחד עם נחירות – מחייבים התייחסות רצינית.

אילו אפשרויות טיפול קיימות?

1. טיפולים מכניים: התקנים לשינוי תנוחת הלסת, מכשירי סיפאפ (CPAP) במקרים של דום נשימה בשינה, ורצועות סנטר.
2. טיפולים מבניים: לעיתים רופא אף-אוזן-גרון ממליץ על התערבות לטיפול בשקדים מוגדלים, פוליפים או סטיית מחיצה.
3. שינויים באורח חיים: ירידה במשקל, הימנעות מאלכוהול בערב, שיפור תנוחת השינה והפחתת עישון.
4. טיפולים המבוססים על שינוי דפוס הנשימה – עבודה עם הנשימה עצמה כדי להפחית את עוצמת הזרימה ולייצב את נתיב האוויר.

הגישה של הסדרת הנשימה

1. במקום לראות בנחירות “בעיה מקומית בגרון”, מסתכלים על כל מערכת הנשימה: פה, אף, לוע ודפוסי נשימה ביום ובלילה.
2. הנחת היסוד היא שנשימה חזקה מדי, מהירה מדי או דרך הפה – יוצרת רטט וחסימות, ואז מופיעות הנחירות.
3. הטיפול מכוון להחזיר את הנשימה למצב טבעי: נשימת אף, זרימה שקטה, קצב נמוך יותר ופחות מאמץ נשימתי.
4. כאשר הדפוס משתנה, הלילה נהיה שקט יותר – ולעיתים רבות גם הצורך באמצעי עזר חיצוניים קטן.

מה אפשר לעשות כבר עכשיו?

1. להתחיל לשים לב: האם בלילה יש נשימת פה? האם יש רגעי “שקט” בין הנחירות? האם העייפות ביום קשורה לזה?
2. לבחון שינוי תנוחת שינה – לעבור לשינה על הצד, ולהגביה מעט את פלג הגוף העליון.
3. להפחית אלכוהול ואוכל כבד בשעות שלפני השינה, וליצור “טקס הרגעה” לפני השינה שמפחית מתח ומאמץ נשימתי.
4. לשקול אבחון מקצועי (למשל בדיקת שינה), במיוחד אם יש הפסקות נשימה, מחלות רקע או עייפות משמעותית ביום.

שאלות נפוצות על טיפול בנחירות