הנשימה והמוח – משפיעים זה על זה. איך המוח משפיע על הנשימה, איך הנשימה משפיעה על המוח
איך זה קורה?

הקשר בין הנשימה לרגשות ולתפקוד שלנו – מוכר אלפי שנים, וגם לכל אחד מאתנו, בחיי היום יום.

לא אחת אומרים לנו ‘קחו נשימה עמוקה ותירגעו’.
אבל איך זה עובד? מה הקשר בין הנשימה להרגשה?

הנשימה שלנו ברובה אוטומטית, אבל יש לנו אפשרות להתערב בה.
אנחנו יכולים לעשות עם הנשימה מניפולציות רצוניות: להאיץ אותה, להאט אותה, לעצור אותה, ולהשתמש בה כדי להשתעל, להיאנח, לצחוק, לדבר, לשיר, ועוד.
אפשר לבדוק מה קורה במוח, בפעילויות שונות וגם בנשימה – בבדיקה ב-MRI פונקציונלי >>

ההנחה שהייתה רווחת היא שההשפעה הזו של הנשימה על ההרגשה שלנו נובעת מאספקת החמצן למוח, או משינוי חילוף חומרים במוח. במחקרים נמצא שבבסיס גזע המוח יש ‘קוצב נשימה’ שנקרא “מכלול קדם-בוטזינגר” >> ובו אזורים שונים שקוצבים פעולות נשימה שונות.
(גזע המוח נמצא בין המוח לעמוד השדרה, ממנו עוברים גירויים למעלה אל המוח, ולמטה – אל הגוף, הוא ‘מרכז הבקרה’ של פעולות חיוניות: נשימה, קצב לב, חום הגוף, ועוד).
תפקידו של ‘קוצב הנשימה’ לפקח על הפעילות הנשימתית שלנו כדי לשמור אותה בטווח התקין הנדרש לנו.
למשל – נמצאה קבוצת נוירונים שכאשר היא מקבלת גירוי נשימתי – היא מייצרת אנחה>>

גירוי קבוצת נוירונים אחרת בקוצב הנשימה – גרמה לרגיעה ולהאטת הפעילות, והיא גם שאחראית על ניהול פעילות חלקים אחרים בקוצב הנשימה, ואומרת למוח כיצד להגיב.
קוצב הנשימה אחראי על קצב הנשימה הבסיסי, ועל התאמת הנשימה לרמות פעילות שונות – למשל האצה בפעילות ספורט.
נשימה איטית ומבוקרת מורידה את הפעילות של קוצב הנשימה, נשימה מהירה וקטועה – מעלה את הפעילות של קוצב הנשימה, ובהתאם משתנה המצב הרגשי.

נשימה טובה – תפקודי מוח משופרים >>
לא רק המערכת החיסונית יוצאת נשכרת מנשימה טובה – גם המוח. מחקר יפני (שפורסם בכתב העת Neuroscience Research) מצא שבמהלך נשימת בטן רגועה מציגים גם גלי המוח תמונה רגועה – כלומר, צורתם משתנה והופכת לאיטית ורגועה יותר.
נשימה מחושבת ומודעת יוצרת דפוס איטי ומאורגן של גלי מוח הנראים במכשיר ה-EEG (אלקטרואנצפלוגרף Electroencephalograph). הסינכרוּן בין הנשימה ובין המוח, או בין הנשימה ומערכות אחרות, נקרא אנטריינמנט (Entrainment), שבמהלכו מועברת הרמוניה קצבית גם ללב.
אחת הדרכים למדידת רמת האנטריינמנט של הנשימה ושל פעימות הלב היא מדידת הדופק – אך לא בדרך המקובלת, אלא על ידי מדידת המרווח בין שתי פעימות עוקבות. לב בריא מאופיין בשינויים גדולים במרווחים האלה.

עצם העיסוק בנשימה, כמו, למשל, כשאנחנו סופרים את הנשימות שלנו,  משפיע חשמלית על המוח, ליצירת סדר וארגון באזורי המוח המקושרים לרגשות, בהשוואה לתבנית הרבה פחות מאורגנת כאשר איננו מתמקדים בספירות נשימות >>


=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=

Call Now Button
WhatsApp chat
דילוג לתוכן