נשימת-אף מול נשימת-פה בספורט

איך לנשום בספורט? | נשימה בספורט | נשימת אף מול נשימת פה - נשימה בריאה — איך לנשום בספורט? | נשימה בספורט | נשימת אף מול נשימת פה – נשימה בריאה

רבים מהעוסקים בספורט מעלים את השאלה:
איך לנשום בספורט?
במחקר שנעשה במטרה לבדוק נשימה בספורט העלו מספר שאלות:
האם הגוף מגיב באופן שונה לספורט בנשימת-פה לעומת תגובתו בספורט בנשימת-אף?
10 נבדקים תרגלו ספורט בנשימת אף במשך שלושה שבועות ומעלה, 30 דקות כל יום.
לאחר מכן נבדקה פעמיים צריכת חמצן מירבית, תוך רכיבה על אופניים:
– פעם אחת בנשימת פה
– ופעם נוספת בנשימת אף.

מהממצאים שעלו במחקר:
– חומצת חלב: בנשימת-אף נוצרה פחות חומצת החלב בהשוואה להיווצרותה בפעילות בנשימת-פה.
אחד המשתתפים, האלוף השבדי לטריאתלון לשנים 2012 – 2015 קלאס ביורלינג,
ייצר 38% פחות חומצת חלב במאמץ בנשימת אף, בהשוואה לייצורה במאמץ בנשימת פה.

– מספר נשימות בדקה: בנשימת-אף הנבדקים נשמו 22% פחות נשימות (סה”כ 31 נשימות)
בהשוואה למספר נשימות-הפה (40 נשימות) לדקה, כלומר חסכו בהוצאת אנרגיה.
כיון שכל נשימה צורכת אנרגיה (3%-5% ממשאבי הגוף, במנוחה).

– עצימות המאמץ: ארבעה מתוך עשרת הנבדקים ביצעו מאמץ גבוה יותר בנשימת-אף בהשוואה לרמת המאמץ בנשימת פה.

עוד קצת פרטים:
– קלאס ביורלינג סיפר***: הרגליים הרגישו חזקות יותר בנשימת אף, תחושת הרמוניה לאחר הספורט הייתה נעימה ביותר

– אנה ביורסטם ייצרה 34% פחות חומצת חלב בנשימת-אף.

– אנט אינארסון נשמה פחות נשימות במאמץ בנשימת-אף.

– מטיאס אנדרדון אלוף לשעבר בטייקוואנדו, אסתמטי, נשם 26% פחות נשימות בנשימת-אף.
מטיאס חווה התקף אסתמה לאחר הרכיבה על האופניים בנשימת-פה, ונאלץ להיעזר במשאף.
לעומת זאת, כשרכב בנשימת-אף לא חווה התקף אסתמה וביצע מאמץ ממושך יותר.
(להעיר שנושא אסתמה ונשימה מטופל היטב בשיטת בוטייקו >>)
– דניאל בק רכב 4 דקות יותר בעומס גבוה יותר בנשימת-אף בהשוואה למאמץ שביצע בנשימת פה.
*** שישה חודשים אחרי המחקר הזה, קלאס העלה את הדופק המירבי שלו בנשימת-אף מ-139 ל-162,
מאוד קרוב לדופק המקסימלי שלו – 178

מסקנות:
הסתמן בבירור שיש יתרון לנשימת-אף בספורט, במספר פרמטרים:
פחות ייצור של חומצת חלב, חסכון באנרגיה בגלל מספר נמוך יותר של נשימות בדקה, הספורטאים יכלו לבצע מאמץ בעצימות גדולה יותר.
המחקר נערך בשבדיה >>

מחקר נוסף >>
נמצא שאצל רצים, העוסקים בספורט כפעילות פנאי והתאמנו בנשימת-אף במשך חצי שנה –
נשמרו רמת המאמץ, צריכת החמצן המרבית, והיעילות הפיזיולוגית.