דום נשימה – אצל ילדים

האם מדובר בדום נשימה פתאומי – במשך היום?
זו תאונה ! בעקבות בליעת חפץ זר, שחוסם את נתיבי האוויר.
תאונה שעלולה לקרות אצל פעוטות, ולכך יש הרבה אזהרות, על פריטי-משחק ופריטי-מאכל קטנים: “להרחיק מילדים” “לא לילדים מתחת לגיל X” ועוד מגוון אזהרות.
המזונות הכי מסוכנים לילדים >>
כשילד בולע חרוז, צימוק, שקד, בוטן, סוללה, וכיוצ”ב פריטים קטנים – הפריט יכול להיתקע במעבר האוויר ולחסום אותו לחלוטין,
זה מצב חירום, שדורש טיפול מידי !

דום נשימה אצל ילדים בשינה

זו הפרעה בנשימה במהלך השינה, תופעה מחזורית:
א) היא קורית מידי לילה
ב) מתרחשת כמה וכמה פעמים באותו הלילה, יש מחזוריות של נשימה – הפסקה – נשימה – הפסקה וכך הלאה.
כמעט כל הפסקת נשימה בשינה, מסתימת כאילו מאליה, והנשימה מתחדשת.
זה אינו מצב מאיים מיידית על החיים, אבל בהחלט – דורש טיפול.
אצל יילודים ופעוטות התופעה נחקרה בהקשר למוות בעריסה >>

ילדים עם דום נשימה בשינה – חייבים לעבור בדיקה ולקבל טיפול ללא דיחוי.
יש חשיבות עליונה שהנשימה תימשך באופן תקין.
נדרש לברר מה גורם לדום הנשימה אצל ילדים, ולטפל כך שבשינה הנשימה לא תיפסק,
ותימשך כסדרה, ובשלווה.

ההשלכות של דום נשימה אצל ילדים

אצל ילדים בשנות ההתפתחות, נשימה משובשת בשינה עלולה להשפיע על מערכות גוף רבות, ולפגוע בהתפתחות תקינה.
הילד בעצם אינו ישן כהלכה, כך שלא חידש את האנרגיה הנדרשת לו ליום המחרת. הקשיים שיתפתחו יהיו מעין תגובת שרשרת אחד אחרי השני:
שינה משובשת => אנרגיה ירודה => קשיי התעוררות => היגררות בפעילויות הבוקר השגרתיות: צחצוח שיניים, ארוחת בוקר, התארגנות ליציאה לבית הספר.
עייפות => חוסר סבלנות, קשיי ריכוז ולימוד => ירידה בהישגים הלימודיים, כמו גם התנהגות חברתית פוגענית.
בניסיון להעיר את עצמו הילד עשוי להיות תזזיתי במיוחד, בהדרגה מתפתחות בעיות התנהגות.

סימנים לדום נשימה אצל ילדים

לא כולם יופיעו אצל כל הילדים.
בשינה:
השינה משובשת, נשימת הילד קולנית ומרעישה ואולי הוא נוחר, מידי פעם נשמע כאילו הוא נחנק או משתנק בשינה, הילד ישן בפה פתוח, ריור מוגבר, בלילה מסתובב מצד לצד ובבוקר המיטה מבולגנת כאילו היה בה מתאגרף.
בבריאות:
האף סתום או נוזל או התפתחה דלקת, הילד ‘מקורר’ לעתים קרובות, סובל מדלקות סינוסים, מדלקות אוזניים חוזרות ונשנות, יש לו סימנים כהים מתחת לעיניים, סובל מאסטמה או אסטמה של העור.
פה ולסתות:
הילד לא סוגר את הפה, אין מקום לשיניים שמתפתחות, הלסת העליונה בולטת ביחס לתחתונה – הסגר לא תקין.
אכילה:
אוכל מהיר, לועס רק בצד אחד, מפתח רגישויות למזונות שונים.
צחצוח שיניים מפעיל בו רפלקס הקאה, יתכן והוא ‘שונא לצחצח שיניים’ בגלל זה.
היציבה אינה טובה.
דיבור:
מהיר, קשיים בהגיית חלק מהצלילים, כשמדבר – רואים את הלשון בין השיניים.
התנהגות חברתית:
חסר סבלנות, מתרגז מהר.

הגורמים לדום נשימה אצל ילדים

ילדים שלומדים מהסביבה הקרובה שלהם – להסתובב בפה פעור, יחקו את מה שהם רואים, לא יקפידו על סגירת הפה שלהם, ויעברו לנשימת-פה.
הקפדה על פה סגור דורשת מידת-מה של מאמץ בשרירי-הלסת והשפתיים, מאוד קל להתרגל שלא להתאמץ כך, וזה גם לא נעשה באופן מודע.
אחת התגובות הראשונות של הגוף לנשימת-פה תמידית – התגוננות במערכת הלימפה, עליה נמנים גם השקדים – אותם ניתן לראות בקלות, במיוחד כאשר הם נפוחים. קיים שקד נוסף שאינו נראה לעין, מצוי מאחורי האף, ונהוג לקרוא לו – אדנואיד,
כמו כן יכולים להתפתח פוליפים.
מרגע שהתעוררה כזו תגובה במערכת הלימפה – הילד אינו מסוגל לחזור לנשימת-אף, וכך מתקבעת נשימת פה, שמחמירה את הצורך בתגובות התגוננות לימפתיות ונוספות.
נשימת פה מועידה את הילד לנחירות, ולהפסקות נשימה בשינה.

אבחון וטיפול מוקדם חשובים למניעת סיבוכים העלולים להשפיע על גדילתם, התפתחותם הקוגניטיבית והתנהגותם של ילדים.

דרגות חומרה של דום נשימה בילדים:

פעם אחת בשעה – תקין
מ-2 עד 5 – הפרעה קלה
מ-6 עד 10 – הפרעה בינונית
11 ומעלה – הפרעה קשה

אבחון דום נשימה אצל ילדים
התחנה הראשונה – רופא ילדים, לאחר מכן, בדרך כלל עוברים לתחנה השנייה: רופא אף אוזן וגרון.
בהמשך תיתכן הפנייה לבדיקת מעבדת שינה, ו/או לרופא שיניים לאבחון, בהתאם לצורך.

הטיפול בדום נשימה אצל ילדים
לרוב הטיפול הוא כירורגי – ניתוח להוצאת שקדים או אדנואיד.
אם זו היתה הסיבה לבעיה הנשימתית, בסמוך לאחר הניתוח הילד חוזר להשתמש באף לנשימה, שומר את פיו סגור, ובהדרגה כל ההשלכות שהתפתחו – נרגעות.
מהירות השיפור הנשימתי תלויה ישירות בכמה זמן הבעיה היתה קיימת, ככל שנמשכה זמן ארוך יותר – כך ייקח זמן רב יותר לעשות לה רברס.