האוויר שאנחנו נושמים עמוס חלקיקים זעירים, בכל שאיפה יכולים להיכנס לגוף 150,000 חלקיקים בגדלים שונים.
כניסת אוויר דרך האף – מסננת ומנקה את האוויר ומפעילה מנגנוני הגנה, כך שהאף הוא בחזית התגוננות הגוף מפני כניסה של מחוללי מחלות לגוף.
כניסת אוויר דרך הפה – מדלגת על חלק חשוב של מערכת החיסון, אנחנו נחשפים כך להרבה גורמי מחלות.
חלקיקים שאפשר לראותם – אינם מהווים סכנה בריאותית, מפאת גודלם הם נחסמים ממש בכניסתם לאף,
חלקיקים נשימים קטנים ביותר עדיין יכולים להגיע לעומק הריאות ולפגוע בהן.

גודל חלקיקים נמדד במיקרונים – יחידות מידה זעירות
מיקרון = מיקרומטר (µm) = מיליונית המטר = 0.0001 סנטימטר
לשם המחשה:
אבקנים – גודלם 10 מילימיקרון
אבקת חומר – 0.02 מילימיקרון
אפר עשן סיגריות – 0.01 מילימיקרון

מה קורה בכניסת חלקיקים זעירים לגוף?
חלקיקים בגודל של בין 2.5 מיקרון עד 10 מיקרון –
נעצרים ברקמת הרירית בקירות האף, במערות האף, בסינוסים, בחלק העליון של מערכת הנשימה, בגרון ובפתח בית הבליעה, ועשויים לגרום שם לנזקים בריאותיים. יתכן שנתעטש או נשתעל כדי להוציאם.
חלקיקים קטנים מ- 2.5 מיקרון –
אפילו בחשיפה קצרה – יכולים להגיע למעמקי הריאות, ויכולים לגרום לקשיי נשימה ולקוצר נשימה, ולהחמיר מחלות נשימה קיימות.
מה זה ‘אבק’?
מה שאנחנו קוראים “אבק” מורכב מהרבה חלקיקים מגוונים, שמקורם בסביבת שלנו, כגון: שיער, קשקשים, אבקות פרחים, נבגים, חלקיקי חרקים, מינרלים, גבס, פיברגלס, סיבים סינטטיים, ועוד.
אבק של חלקיקים כבדים וגדולים יחסית, ניתן לראות
זה האבק ששוקע על רהיטים, למשל, לרוב אינו מסוכן בהשוואה לסכנה שבאבק דק וזעיר (למעט תופעות אלרגיות).
חלקיקי אבק מאוד דקים וזעירים
צפים באוויר, אי אפשר לראות אותם אבל הם עשויים להישאף לתוך מערכת הנשימה עד למעמקי-הריאות, שם עוצמת זרימת האוויר יורדת, הם שוקעים בשקיקי-הריאה.
זרע עץ אשוח הגיע למעמקי הריאות >>
כנגד נבגים של פטריות שמגיעים לריאות, נמצא מנגנון עצמי שמשמיד אותן >>
חשוב לציין שמסכות 95N בולמות 95% חלקיקים קטנטנים שגודלם מעל שליש מיקרון >>
כלומר, לא את החלקיקים הקטנים מכך.

תפקיד האף במערכת החיסון – מניעה והגנה
א. מחסום פיזי: ממש בפתחי הנחיריים יש לנו שערות שמונעות כניסה של חלקיקים גדולים >>
ב. מחסום פיזי: כל רקמת פנים האף מרופדת בשערות ריסניות זעירות וצפופות הנקראות סילייה, ויוצרות מעין שמיכת-כיסוי לכל שטח פנים האף. הסילייה נעות כל הזמן ללא הפסקה, כולאות חלקיקי אבק מזהמים שגודלם בין חצי מיקרון ל-3 מיקרון, ומסיעות אותם לתוך האף, משם לגרון, הם נבלעים, ומושמדים במערכת העיכול. כך נראית שמיכת הסילייה באף >>
ג. מחסום פיזי וכימי: ברקמת פנים-האף ובתוך הסינוסים יש תאים מיוחדים (תאי גובלט) המפרישים ריר צמיג אל שמיכת-הסילייה.
כאשר נתפסים בסילייה חלקיקי מזהמים הם נרטבים מהריר, הופכים לכבדים יותר ושוקעים על הסילייה, ובהמשך מסולקים על ידי התנועה המתמדת של הסילייה >>
(לציין שעשן סיגריות מאט את פעילות הסילייה).
ד. עיטוש – ניקוי פיזי: חלק ממנגנון ההגנה הפיזי, נגרם מנגיעות בקצות הסילייה, וגורם להעפה החוצה מהאף של חלקיקים רבים, בעוצמה גדולה.
ה. התגוננות כימית: נמצא שיש באף  סוג נוסף של סילייה, שתפקידם ‘איסוף נתונים’, נקראים Motile Cilia >>
לאנשים סופר-רגישים לטעם מר יש יכולת לזהות כימיקלים מחוללי מחלות – שטעמם מר, כבר כשהם קיימים בריכוזים נמוכים מאוד (לרוב אלה אנשים שגם סולדים מהטעם המר של ברוקולי…). נמצא שאצל אנשים אלה, הזיהוי המהיר מייצר תגובה כימית מהירה לסילוק מיידי של מחוללי המחלות, על ידי הפעלה של שני מנגנונים במהירות ובעוצמה גדולה יותר:
– ‘שמיכת הסילייה’ פועלת יותר מהר ובאגרסיביות רבה
– העשרת סביבת פנים-האף ביותר חנקן חד חמצני (משמיד מחוללי-מחלה)
כך שבהשוואה לאנשים שאינם סופר-רגישים לטעם מר, התגובה היעילה הזו משמידה גורמי-מחלה כבר כאשר הם בכמויות קטנות במיוחד, וכך, למשל הם חסינים בפני דלקת סינוסים.
ו. התגוננות כימית: רירית האף נמצאה כמייצרת חומרים שמגנים כנגד מחוללי מחלות, עד כדי כך שהועלה הרעיון לייצר מהם חיסון >>
ז. התגוננות כימית: פרוטאינים שמופרשים מרירית האף מפעילים בגוף הסעה של תאי דם לבנים כלוחמה במחוללי מחלות ‘ההצטננות’ >>
ח. התגוננות כימית: חנקן חמצני נוצר בסינוסים, ובשאיפת-אף הוא מופץ לכל הגוף >>
פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה ב-1998: גילוי תפקיד החנקן החמצני (NO) >>
“הוכח שנשימת-אף מרפאה משפעת” (2013) >>  החנקן החמצני המיוצר בסינוסים משמיד וירוסים, אורגניזמים טפילים, ותאים ממאירים בדרכי הנשימה ובריאות, ובכך מרפא משפעת.
סרטון: תועלות נשימת אף למערכת החיסונית >>
עוד על האף כפילטר >>
לצפייה בסרטון: אורנה מסבירה על האף בקדמת מערכת החיסון >>

לסיכום:
מנגנוני ההגנה האלה קיימים אך ורק באף, בנשימת-פה מדלגים על כולם ומסתכנים בכניסת גורמי מחלות לגוף. לאף יש תפקיד חיוני במערכת החיסון, קיימים בו מנגנונים ייחודיים להגנה ממזהמים וממחלות, ונוצר בו חנקן חמצני שמשמיד מחוללי מחלות. דילוג על האף  ואי שימוש בו, כפי שקורה בנשימת-פה – פוגע ביעילות מערכת החיסון שלנו, וחושף אותנו למחלות.

למתקשים בנשימת-אף ומחפשים עזרה כדי לחזור ולנשום נשימת-אף סדירה –
זה בדיוק מה שקורה כשלומדים בסדנאות נשימה בריאה® שיטת בוטייקו:
שיטה מתודולוגית, הדרגתית, טבעית לחלוטין ומתוך הגוף, לשיקום הנשימה, לנשימת-אף תוך שמירה על פה סגור –
צרו קשר >> דברו איתי 052-5925318

למה האף בקדמת מערכת החיסון של הגוף?

1. האוויר שאנו נושמים מכיל מיליונים של חלקיקים זעירים — חלקם נושאים סיכון בריאותי.
2. כאשר האוויר נכנס דרך האף, הוא עובר סינון והגנה — מנגנוני האף מגיבים ומנקים את האוויר.
3. נשימה דרך הפה מדלגת על שלב הסינון החשוב והחשיפה למזהמים עולה.
4. כך תפקיד האף אינו רק מעבר אוויר – אלא מחסום פעיל למזהמים ומחלות.

איך חלקיקים מהאוויר משפיעים?

1. חלקיקים בגודל 2.5-10 מיקרון נתפסים בעיקר ברקמות האף והלוע, לפני שהם מגיעים לריאות.
2. חלקיקים קטנים מ-2.5 מיקרון יכולים להגיע עד עמקי הריאה ולגרום לנזק נשימתי.
3. אבק נראה אולי לא מסוכן, אך אבק ריאתי זעיר – עלול לגרום לקוצר נשימה ולהחמיר מחלות נשימה קיימות.
4. נשימה דרך האף משפרת את הסינון, מונעת חדירה עמוקה של חלקיקים ומחזירה איזון לריאות.

מה תפקיד האף כסינון באוויר?

1. פתחי הנחיריים מהווים שער כניסה ומסננים חלקיקים גדולים דרך שערות זעירות.
2. הרירית באף והריסים הזעירים (סילייה) לוכדים ומסיעים החוצה חלקיקים עשירים, משאירים את האוויר הנכנס נקי יחסית.
3. עיטוש הוא רפלקס הגנה שמסייע בהוצאת מזהמים ביציאה מהאף.
4. בנוסף – באף מיוצר חנקן חד חמצני (NO) שמשפיע על הריאות ומערכת החיסון, ומיוצרת תגובה להגנה מפני וירוסים ומזהמים.

איך האף מגיב למזהמים?

1. הסילייה ברירית האף זזה באופן קבוע ומשאירה “שמיכה” של הגנה לנשימה נכנסת.
2. במידה של חשיפה גבוהה – האף מייצר ריר מוגבר ש”שוטף” את המזהמים ומסייע להרחקתם.
3. חנקן חד חמצני מיוצר באף ומשיחח במחוללי מחלות – זוהי פעולה כימית מהירה מול מזהמים.
4. נשימה דרך האף משמרת מנגנוני הגנה אלו – בעוד נשימת פה מערערת אותם.

טיפים לשמירה על “אף בכוננות”

שאלות נפוצות על האף ומערכת החיסון