מסתבר – שצורת ומבנה האף שלנו, הושפעה מאוד מהאקלים בו חיו אבות-אבותינו.   
במחקרים בהם בדקו מדדים שונים של אפים שונים: גודל האף, רוחב הנחיריים, המרחק בין הנחיריים, גובה האף, רוחב האף, עד כמה האף בולט מהפנים, שטח הפנים הפנימי בתוך האף, שטח הפנים של הנחיריים, מדידות תלת ממדיות, ועוד –
נמצא שבאוכלוסיות שונות יש אפים שונים, כתוצאה משילוב תכונות גנטיות והתאמה רב דורית לתנאי המחיה.

הבדלי הגדלים בין הנחיריים ובסיס-האף מדגימים את תפקיד הברירה הטבעית הרב-דורית בהתפתחות צורת האף האנושי. הגורמים שנמצאו כמשפיעים ביותר הם הטמפרטורה והלחות.
בחלוקה גסה: אפים רחבים התפתחו באקלים חם ולח, ואפים צרים התפתחו באקלים יבש וקר.

חוק תומפסון
בסוף המאה ה-19 הניח חוקר בשם ארתור תומפסון, שאף ארוך וצר מתאים למזג אוויר יבש וקר, בזמן שאף רחב מופיע באקלים חם ולח. הנחה זו נקראת על שמו ‘חוק תומפסון’ >>
בעקבות כך נעשו מדידות על גולגולות, ונמדדו אפיהם של בני אדם >>

התוצאות והמסקנות: 
תומסון צדק – רוחב הנחיריים נמצא ביחס ישר לטמפרטורה וללחות באזור המחיה.
נחיריים רחבים נפוצים יותר באקלים חם ולח, ונחיריים צרים נפוצים יותר באקלים יבש וקר.
נמצא גם הבדל בצורת האף אצל נשים וגברים: בהכללה – אפם של גברים גדול מאפן של נשים.
קיימת גם השערה לפיה אנשים עשויים לבחור בני זוג פשוט בגלל שלטעמם אף גדול יותר, או קטן יותר – קוסם להם.

אז מה התועלת בהסתגלות כזו לאקלים?

אחד מתפקידי האף – להתאים את האוויר הנשאף לחום וללחות שנדרשים בתוך הגוף: האף מתווך בין האקלים שמחוץ לנו, לאקלים הנדרש בתוך הגוף.
המבנה התלת-מימדי של האף חשוב לתפקוד האף במערכת הנשימה, ומשפיע על זרימת האוויר בדרכו לגוף. באקלים קר ויבש נדרשת עבודת-אף מרובה יותר כדי לחמם ולהוסיף לחות לאוויר הנשאף.
יש יתרון לנתיבי אוויר שמגדילים את מערבולות האוויר הנשאף: זה מאפשר שטח מגע רב יותר של האוויר עם קירות חלל-פנים-האף. ככל שהמגע הזה נעשה בשטח גדול יותר – כך האוויר שעובר כאן מתחמם יותר וסופג יותר לחות.
נחיריים רחבים משפיעים על זרם האוויר באופן כזה שהאוויר פוגש שטח פנים גדול יותר של הרקמה מכוסת-הליחה שבתוך האף, שיכולה כך להוסיף יותר לחות ולחמם את האוויר הנשאף ביתר יעילות.
זה נותן יתרון משמעותי בתנאי מחייה במזג אוויר קר ויבש >>

האוויר הנשאף דרך האף, עובר באף את ההתאמה שנדרשת להמשך הגוף, מגיע ל-90% מהחום והלחות הנדרשים עוד לפני פתח הלוע.

גם למגדר יש תפקיד בבחירות האבולוציוניות, שבעקבותיהן עוצבו האפים בצורות שונות:
במבט כללי אפשר לראות שאפם של גברים גדול מאפן של נשים. כפי הנראה שבחירות טבעיות שנעשו במהלך הדורות – הצטברו להשפעה שאת תוצאותיה ניתן לראות היום.
לפי המחקרים, בחירה אקולוגית ומגדרית מעצימות זו את זו.

וקצת פיקנטריה
איזה אף אנושי נחשב היפה ביותר?
האף של הנסיכה קייט מידלטון קתרין  הדוכסית מקמברידג’, אשתו של הנסיך ויליאם, נחשב כיום ל’אף היפה ביותר >> ומרגע שהגיע לכותרות הגיע גם גל של ניתוחי-אף אסטטיים וקוסמטיים, בניסיון לעצב אף תואם לאפה של הדוכסית.

והאף הגדול ביותר? 
אורכו 9 סנטימטר בפניו של איש בטורקיה >>

מוטרדים מתפקוד האף שלכם?
חושבים שהאף ש’ירשתם’ יכול לעבוד יותר טוב?
רוצים לנשום יותר טוב?
דברו איתי, יש איך לשפר,
בדרך טבעית לחלוטין, בעוצמת הנשימה איתה נולדנו
צרו קשר >>

=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=

למה האף מותאם לאקלים?

1. מחקרים ובדיקות גילו שתכונות במבנה האף: רוחב, צורת נחיריים וגובה האף, משתנות בהתאם לתנאי האקלים בו חיו אבות-אבותינו.
2. באזורי אקלים חם ולח נפוצים נחיריים רחבים ואפים פחות בולטים, בעוד שאקלים יבש וקר נפוצים  אפים צרים וגבוהים.
3. התיאוריה שהוצגה על-ידי ארתור תומפסון (“חוק תומפסון”) טוענת שאף ארוך וצר מתאים לאקלים יבש וקר.
4. ההסתגלות הזו משרתת את הגוף בכך שהיא מתאימה את שטח המגע של האוויר עם הרירית, מאפשרת חימום ולחות טובים יותר.

כיצד מבנה האף משתנה באוכלוסיות שונות?

1. מחקרים תלת־ממדיים מדדו את עובי-האף, רוחב-הנחיריים ושטח-הפנים הפנימי, ומצאו הבדלים משמעותיים בין אוכלוסיות בתנאי אקלים שונים.
2. הנחיריים הרחבים משפרים את היכולת לקחת אוויר במהירות באקלים חם ולחות גבוהה , בעוד הנחיריים הצרים מאפשרים “עיבוד” ארוך יותר של האוויר באקלים קר ויבש.
3. מגדר גם משפיע: אצל גברים לרוב נתוני האף גדולים יותר מאשר בנשים, מה שקשור להסתגלות אבולוציונית.
4. האנתרופולוגיה והביולוגיה האבולוציונית מסבירות שההבדלים בצורת האף הן תוצאה של ברירה טבעית, ולשינויים אלו יש השלכות תפקודיות משמעותיות.

איך מבנה האף עוזר לווסת טמפרטורה ולחות?

1. האוויר הנשאף צריך להיות מותאם לגוף לפני הגעה לריאות – חימום ולחות מתבצעים בעיקר בדרכי האף.
2. באקלים קר ויבש – נתיב צר עם נחיריים צרים ומעט פתוחים מאריך את מסלול האוויר, מגביר מגע עם הרירית ומאפשר חימום ולחות יעילים יותר.
3. באקלים חם ולח – נחיריים רחבים מאפשרים מעבר אוויר מהיר יותר, ללא חימום או לחות רבה מידי.
4. כך מבנה האף מעניק יתרון תפקודי לאדם בהתאם לתנאי המחיה, ועוזר לשמור על סביבה פנימית יציבה בגוף.

מה היתרונות של הסתגלות כזו?

1. זרימת אוויר מותאמת, פחות עומס על מערכת הנשימה ומעבר אוויר יעיל יותר.
2. טיפול פחות מאומץ באוויר הנשאף, פחות צורך בחימום או בלחות נוספת.
3. פחות צריכה של אנרגיה להנשמה, מה שמשפר את יעילות הנשימה לאורך החיים.
4. הסתגלות אנטומית ותפקודית לאורך דורות, מה שמוביל לאוכלוסיות מותאמות יותר לתנאי מחיה מסוימים.

שאלות נפוצות על האף והאקלים