רוב האנשים בטוחים שהם “נושמים בסדר” כל עוד הם לא מתמוטטים… אבל הרבה פעמים האמת הפיזיולוגית שונה בתכלית: 
דפוס נשימה לא מאוזן, למשל מהיר מדי, שטחי, מהפה, הוא גורם סמוי מאחורי תסמינים כמו אף סתום, נחירות, הפרעות שינה, חרדה, עייפות, ואפילו אסתמה.
והגרוע מכל: ברוב המקרים, מבלי לדעת – אנחנו מחמירים את הבעיה.
כמעט בכול תחום בחיים כל תנועה והרגל שאנחנו חוזרים עליהם – הופכים לשגרה, ומשאירים את חותמם עלינו ועל הבריאות שלנו, כך גם בתחום הנשימה: גם אם היא משובשת וגם אם היא טובה ותקינה.
הנה כמה דברים יומיומיים מעולם הנשימה, שאם לא נשים אליהם לב ולא נקפיד לשנות אותם,
יגרמו לנו לשיבושים קבועים בנשימה, כך שכדאי לשים לב אליהם:
עומס דיבור 
כשאנחנו מדברים הרבה, בעיקר במהירות וללא הפסקות, אנחנו לא רק מתישים את מיתרי הקול, אלא גם גורמים לנשימת-יתר (היפרוונטילציה) שמביאה להסרה מרובה מידי של פחמן דו חמצני (CO2) מהגוף.
לזה יש השפעה במערכות גוף רבות, כולל כיווץ שנגרם לכלי-הדם,
ובעקבות כך נגרמת ירידה בזמינות החמצן לרקמות >>
מה אפשר לעשות?
להפחית את סחף הדיבור, זה טוב למדבר וטוב לשומע.
לעצור, לנשום מהאף,
וגם – לא לפחד מלשלב שקט פה ושם, זה מאפשר לשומע להבין מה נאמר.
לעיסת מסטיק 
רוב הלועסים מסטיק – נושמים תוך כדי כך נשימת-פה, מבלי לשים לב. זה דפוס שגוי, שקט אך הרסני.
אמנם ללעיסת מסטיק נמצאו השפעות חיוביות בהקשר למערכת הדנטלית, אבל כשזה נעשה בנשימה מהפה נגרמים התאיידות והתייבשות של דרכי האוויר, ונפגע השימוש בתחמוצת החנקן (NO) החשובה לאיזון לחץ דם ולאספקת חמצן.
מה אפשר לעשות?
אם חייבים ללעוס מסטיק – לשים לב לנשום תמיד מהאף, ולעשות מידי פעם הפסקות מלעיסה אינטנסיבית.
נשימת-פה תוך כדי אכילה 
אכילה בנשימת-פה, ובמיוחד אכילה מהירה בנשימת פה, מביאה איתה כמה סכנות:
– בליעת אוויר (אירופאגיה) מה שיכול לגרום לנפיחות בטנית ולעומס על הסרעפת.
– עומס על הסרעפת גורם לכך שהנשימה דורשת יותר מאמץ ואנרגיה.
– ‘הקדמת קנה לוושט’, כלומר האוכל ייכנס לקנה הנשימה במקום לוושט, זו סכנת חנק.
– כדי שהאוכל לא יפול מהפה, מי שנושם נשימת-פה תוך כדי אכילה נמנע מללעוס את המזון בשני צידי הפה.
כשלועסים רק בצד אחד, שרירי הלעיסה והפנים מתפתחים באופן לא סימטרי,
לכך יכולות להיות השפעות בכל הגוף.
– הפחתת יעילות הלעיסה לפי מדדים של זמן/הפקת חומרי-תזונה מהמזון >>
– נשימת-פה בזמן אכילה יכולה לגרור פגיעה במנשך ובסגר-הפה >>
מה חשוב לעשות?
‘לקחת את הזמן’ הנדרש לאכול וללעוס בנחת, להתרגל לאכול בפה סגור,
תוך שימוש בשני צידי הפה והלסתות ללעיסה.
פעילות גופנית בנשימת-פה 
בנושא הזה יש מיתוסים רבים, ואחד מהם “צריך לנשום עמוק מהפה”
היום כבר ידוע שנשימה כזו מפחיתה את זרימת דם למוח ולשרירים, וגורמת לעייפות שניתן לצמצמה.
האם הסיבה להימצאות רקמה צלקתית בלב – נובעת מנשימת-פה בספורט? >>
השפעת נשימה דרך האף לעומת נשימה דרך הפה במהלך פעילות גופנית >>
מה לעשות?
להסתגל בהדרגה לנשימת-אף בפה סגור בפעילות גופנית, זה לא קל, לוקח זמן, ודורש הסתגלות הדרגתית, אך שווה כל השתדלות.
על פעילות גופנית בנשימת-אף >>
יציבה כפופה, ישיבה כפופה 
ישיבה ממושכת בגב כפוף (למשל מול מסך) יוצרת לחץ תוך-בטני על הסרעפת, שהיא שריר הנשימה העיקרי, ובכך נפגעת יכולתה לפעול ביעילות. התוצאה: נשימה שטחית שברובה גורמת להגברת תנועה בחזה העליון.
השפעות יציבה לקויה על הנשימה >>
השפעת תנוחות ראש-צוואר שונות על תפקוד הנשימה אצל גברים בריאים >>
מה לעשות?
להקפיד על ישיבה זקופה, ולהימנע מישיבה ממושכת מול מחשב – מומלץ לעשות הפסקות לתנועה במהלך היום.
