למה כשאנחנו מרגישים לא כל כך טוב והאף שלנו מאוד פעיל – אנחנו קוראים לזה ‘התקררות’? או הצטננות?
ולמה “תופסים התקררות”?
ובאנגלית: I caught a cold
סימני ההצטננות / התקררות
סימנים אופייניים:
– תחושה כללית ירודה מלווה בחולשה;
– תיתכן עלייה בחום הגוף >>
– פעילות מוגברת מאוד באף – גודש, נזילה וגם התעטשות מרובה;
– כאבים – גרון, אוזניים, ראש, צוואר ואפילו גב.
איך ‘תופסים’ הצטננות?
מקור הנגיפים מחוללי התהליכים האלה יכולים להיות השתעלות, או התעטשות, ולאחר מכן הם מסתובבים באוויר, ונוחתים באופן אקראי במקומות שונים. חלק מהנגיפים מסוגלים לשרוד זמן מה גם על משטחים דוממים.
אנחנו ‘תופסים’ אותם בשאיפה, או במגע.
אם, למשל, נגיף מצוי על כפות הידיים או האצבעות, ואנחנו משפשפים עיניים, או נוגעים באף – זו הדרך בה אנחנו מובילים את הנגיף להגיע ולהתיישב במקומות נוחים וחמימים לו, שם הוא מתרבה, ובעיקר חביב על הנגיפים החלק העליון של מערכת הנשימה: חללי האף, לוע, גרון, תיבת הקול, וקנה הנשימה.
משם הם יכולים לעבור לאוזניים ולמעמקי מערכת הנשימה, ליצירת סיבוכים כגון דלקת-ריאות.
קל להבין איך שהייה במקומות צפופים ולא מאווררים – מאפשרת יותר הידבקויות >>
תגובות ההתגוננות של הגוף
אחרי שתפסנו נגיף שגורם את תסמיני-התקררות מתעוררים בגוף תהליכי הגנה: מערכת החיסון נכנסת לפעולה, תאי דם לבנים נשלחים ומגיעים למקום האירוע, ומייצרים חלבוני-התגוננות >>
הסימפטומים מספרים שהגוף עסוק בלוחמה כנגד הפולשים, הסימפטומים מלווים את תגובות ההתגוננות של הגוף.
כך שבפועל: ‘ההתקררות תופסת אותנו’… הנגיפים מתארחים אצלנו.
כאשר פעילות המערכת החיסונית מתגברת, וכחלק מתגובות ההתגוננות של הגוף יש גם עלייה בחום הגוף, מה שמשנה את התנאים לנגיפים, ופוגע בהתרבות שלהם.
הסיבה לשם “התקררות” או “הצטננות”: הקשר לחום-הגוף
נגיפים מחוללי-התקררות/הצטננות מתרבים היטב ובמהירות יחסית, כאשר טמפרטורת הגוף מעט נמוכה מחום הגוף התקין.
למזלנו, מסתבר שבתגובה לחשיפה לנגיפים מתעוררים בגוף תהליכים שמעלים את חום-הגוף, בדרך כלל עלייה מתונה, שמשנה את התנאים להרבה פחות רצויים לנגיפים, כך שההתרבות שלהם פוחתת.
במצב כזה יכולות להיות גם רעידות, שמעצימות את התפיסה שלנו את התופעה – כהתקררות, כלומר אנחנו מקשרים גם את הרעידות לקור >>
דרך טובה להתגוננות ולהקלה בסמפטומים – היא לשמור על חום הגוף / הבית / הסביבה 
כאשר אנחנו בסביבה חמה יותר: לבישת בגדים נוספים, שהייה בחדר מחומם, שהייה בסאונה, וגם שאיפת אדי-מים חמים, ומכאן ההמלצה לשתייה חמה, או מרק חם.
גודש באף, אף סתום ואף נוזל
אם האף סתום ויש בו גודש, אז למה האף נוזל?
אחת התוצאות של ההתמודדות של הגוף עם הנגיפים האלה היא פעילות מוגברת ברירית האף:
תאים מיוחדים בשם ‘תאי מאסט’ מגבירים את ייצור חומרים נוזליים, ביניהם היסטמין, שמופרשים לחלל האף. מכאן הנזילה.
לקריאה נוספת (אנגלית) >>
מה לגבי התקררות/הצטננות ממושכת?
מעל חמישה ימים, או אם הנזלת המיוצרת מפסיקה להיות שקופה והופכת לסמיכה ובעלת צבע – מומלץ להגיע לבדיקה אצל רופא, אולי מדובר בגורם אחר לסימפטומים הממושכים האלה, למשל חיידק.
ללא טיפול עלולים להתפתח סיבוכים דלקתיים שונים, כגון: דלקת בעיניים, דלקת סינוסים, דלקת של האוזן התיכונה, דלקת שקדים, ודלקת ריאות. לא כדאי להגיע לכדי כך.
להעלאת חסינות הגוף, ולהקלת ההתמודדות עם התקררויות/הצטננויות –
מומלץ וכדאי לשפר את הנשימה.
