מתי נכנסו המושגים “לחץ” ו”עומס” לחיינו?

משהסתיימה מלחמת האזרחים באמריקה (1865) חיילים הגיעו לרופאים הצבאיים עם תלונות של קוצר נשימה, סחרחורות, תשישות וכאבים שונים.
כשהם נבדקו – לא נמצאו מחלות כל שהן לתופעות אותם חוו.
שמות שונים ניתנו לתופעות: לב רגיז, לב חייל, וגם תסמונת דה קוסטה>>.
בסוף המאה ה-19 – התחילו לקרוא לתופעות האלה “עצבנות אמריקאית” “אמריקניטיס” ובהמשך “מחלות עצבים“, וכגורם לכולן הואשם הקצב המהיר של השינויים הטכנולוגיים שנכנסו לחיים.
במחצית המאה ה-20, דר. הנס סלייה>>, אנדוקרינולוג (1907 הונגריה – 1982 קנדה) מצא שבתגובה להזרקת חומרים שונים לעכברי-מעבדה – התגובות הפיזיולוגיות שהם פיתחו היו זהות.
סלייה ניסה לברר מדוע התגובות זהות.
הוא קרא לזה “סינדרום הסתגלות” ובהמשך “לחץ” (מונח שאול מתחום הפיזיקה) והראה שכאשר הלחץ ממושך – מתפתחות מחלות כרוניות, כולל בעיות לב, עיכול, סכרת, שיבושים הורמונליים, ואפילו סרטן.
הנס סלייה נחשב ‘אבי’ תאוריית הלחץ.
לימים אמר שאם האנגלית שלו היתה טובה יותר, לא היה משתמש במונח ‘לחץ’ אלא במונח ‘עומס’,
אבל “לחץ” ו”סטרס” כבר נרשמו בדפי ההיסטוריה.

ב-1975 פרסם דר. הרברט בנסון, קרדיולוג אמריקאי, ספר בשם “תגובת הרגיעה”  “Relaxation response>>” הספר הפך מייד לרב-מכר.
דר. בנסון הציע את תגובת-הרגיעה כתרופה למצבי לחץ ועומס, ניתן לצפות בהרצאה שלו על הנושא>>. ואכן, במחקרים רבים נמצאה תועלת רבה>> לתגובת הרגיעה, להפחתת לחץ ולשיפור הבריאות>>.

בתחילת השיח על הנזקים של לחץ, הואשם הקצב המהיר של השינויים הטכנולוגיים, כיום קצב השינויים מהיר הרבה יותר, אנחנו חיים בצונמי של ידע>>:
– עד 1900 הידע הוכפל כל מאה שנים
– מ-1945 הידע הוכפל כל 25 שנים
– מ-1982 קצב הכפלת הידע הצטמצם ל-12 חודשים
– וב-2020 IBM צפו שבכל 12 שעות – הידע יוכפל !

היום, כמעט אין עוררין בדבר ההשפעה המזיקה שיש ללחץ ועומס על אורח החיים, איכות החיים, והבריאות,
וחשוב שיהיה לנו כלי שיעזור לנו להתמודדות ולהפחתתם ביום יום.

כדי לעורר בגוף את תגובת הרגיעה – נדרשת תשומת לב לנשימה.
התמקדות בנשימה מאפשרת להגיע לתגובת-הרגיעה,
ותועלות רבות בצידה, כפי שנמצא במחקרים שונים>> וכאן>>, ועוד.

וכשלומדים נשימה בריאה>>^® שיטת בוטייקו מקבלים כלי-לחיים, לרגיעה ולהפחתת עומסים ולחצים.
ליצירת קשר>> 

מה הקשר בין קול, לחש ונשימה?

1. הנשימה היא בסיס לכל קול – האוויר שנכנס ויוצא דרך האף והגרון מייצר את התנאים לקול, לחש ולשיחה.
2. לחש – כלומר קול שקט, כהתווך בין שתיקה לדיבור – דורש מעבר נשימה רגוע, מדויק ומכוון.
3. כאשר דפוס הנשימה לקוי – למשל נשימה דרך הפה, חסימה בדרכי האוויר או טרום נשימה מאומצת – הקול והלחש עלולים להיפגע.

איך הנשימה משפיעה על קול ולחש?

מה ניתן לשפר דרך נשימה?

1. הפחתת מאמץ בדיבור ובחש: נשימה רגועה יותר מאפשרת קול שקט, ברור ומינימלי מאמץ.
2. שיפור איכות השיחה והמחש הראשון: כאשר הנשימה חלקה – הלחש הקטן והעמום נעשה אפקטיבי יותר.
3. שיפור הרגשת קול פנימי – ליכולת “להקשיב” לנשימה, לפתח קול פנימי ולחש בעצמך בלי מאמץ.

שאלות נפוצות על נשימה, קול ולחש