נשימה – מה לספור? כמה לספור? 
מכל עבר נותנים לנו הנחיות איך לנשום, לפיהן כדאי לנו לספור את משך השאיפות, את משך הנשיפות, ועוד מגוון הנחיות.
בחיפוש קליל באינטרנט, ניתן למצוא שיש הנחיות למגוון צירופי המספרים ואופני הספירה!
למשל, הנה כמה דוגמאות:
4-4-4-4 >>
למה הכוונה – מה עושים?
נשיפה תוך ספירה עד 4
המתנה לספירה של 4
שאיפה תוך ספירה עד 4
הפסקה על ריאות מלאות לספירה של 4
וחוזר חלילה
ספירה כזו של מרכיבי הנשימה נקראת: ‘נשימת קופסא’ Box Breathing, בגלל זהות הספירה בכל שלבי הנשימה.
4-7-8 >>
שאיפה לספירה עד 4
הפסקה על ריאות מליאות ספירה עד 7
נשיפה תוך ספירה עד 8
וחוזר חלילה
2-4 >>
שאיפה לספירה עד 2
נשיפה לספירה עד 4
ומהתחלה
4-6 >>
שאיפה לספירה עד 4
נשיפה לספירה עד 6
ומהתחלה 
4-4-8 >>
שאיפה לספירה עד 4
החזקת האוויר בריאות לספירה עד 4
נשיפה לספירה עד 8
ושוב מהתחלה.
5-6 >>
שאיפה לספירה של עד 5
ונשיפה לספירה של עד 6
וכו’
3-4-5 >>
שאיפה לספירה של עד 3
החזקת האוויר בריאות לספירה של עד 4
נשיפה לספירה של עד 5
וכו’
2-2-6 >>
שאיפה לספירה של עד 2
החזקת האוויר בריאות לספירה של עד 2
נשיפה לספירה של עד 6
ושוב
1-2-4 >>
שאיפה לספירה של 1
החזקת האוויר בריאות לספירה של עד 2
נשיפה לספירה של עד 4
ומהתחלה…
איזה צירופי מספרים עדיין לא היו לנו?
מכל הדוגמאות האלה קל להבין שההיצע עצום,
כל מספר זוכה…
מאיפה בכלל הרעיון לספור את שלבי הנשימה? 
המקור לספירה הוא במדיטציות בודהיסטיות, שם ספירת שלבי-הנשימה נקראת Gaṇanā >>
וגם בבודהיזם קיימות קומבינציות מספריות שונות ומגוונות, גם כאלו שעדיין אינן נפוצות במערב, למשל:
1-2-3-4
אחרי כל שאיפה ונשיפה – לשהות לספירה של 1
אחרי כל שאיפה ונשיפה – לשהות לספירה של 2
אחרי כל שאיפה ונשיפה – לשהות לספירה של 3
וכך הלאה, להתקדם בהדרגה.
אבל, זה עדיין לא אומר שכך יש לנשום!
יש הבדל עצום בין צורת החיים שלנו, לזו של נזירים בודהיסטים, 
אורח-החיים המודרני שונה לחלוטין מאורח-החיים הבודהיסטי! >>
וכפי הנראה שרק לקחת את התרגול הנשימתי בפני עצמו – שגוי.
לספור נשימות? שאיפות? נשיפות? כמה לספור?
אז זהו – שלא!
להכתיב לגוף את קצב הנשימה – זו טעות!
העובדה שקצב הנשימה ניתן לשינוי רצוני, עדיין אינה מהווה סיבה טובה לעשות זאת.
קצב הנשימה >> הוא מדד בריאותי ורפואי,
חשוב לזכור שהנשימה קשורה נובעת ומשפיעה על כל מערכות הגוף,
ומערכות הגוף קשורות נובעות ומשפיעות על הנשימה,
כל התערבות שכרוכה בה מדידה של השאיפות / נשיפות – היא בעצם התערבות בפעולת מערכות הגוף השונות.
הכפפת קצב הנשימה לגורם חיצוני-רצוני עשויה לגרום לשיבושים בקצב הנשימה הטבעי, ולכך עשויה להיות השפעה בריאותית.
ואיך ניתן לדעת אם זו הספירה המתאימה לנו? למערכות הגוף שלנו?
בהתערבות כזו אנחנו עלולים להפר איזון של איזו שהיא מערכת בגוף, מבלי לדעת שזה מה שקורה, אבל במשך הזמן נתמודד עם התוצאות.
קודם נוצר הגוף, 
השעון הומצא הרבה יותר מאוחר,
ובוודאי שהגוף אינו מכיר את השעון שהאדם המציא, את הספירה האנושית של זמן.
לגוף שעונים משלו, שפעילותם אינה זהה לספירת שניות, דקות, שעות, יממות.
איך אפשר לדעת, מה המדד?
בכל מקרה המדד אינו תועלת רגעית, מסוג: “זה מרגיש טוב” או “זה נעים”
כי תועלת רגעית אינה משקפת את מצב הגוף, תועלת רגעית היא תמונה רגעית, והיא עשויה – למשל – להביא לרצון לעוד ועוד,
ובדרך הזו נבנה הרגל – מבלי שנדע שזה מה שקורה,
לאורך זמן אנחנו עשויים להתמודד עם תוצאות.
בעבודתי בהוראת הסדרה טבעית של הנשימה, אני יכולה להעיד שקורה שאנשים שמתנסים בקומבינציות וואריאציות שונות, מפתחים שיבושי נשימה ושיבושי בריאות.
לכן, המדד צריך להיות ההשפעה של התרגול הנשימתי לאורך זמן:
ואת זה מרגישים היטב כשמתרגלים את שיטת בוטייקו.
בשיטת בוטייקו הקלאסית לא סופרים את משך השאיפות או הנשיפות, מתוך כבוד לגוף שיודע את עבודתו,
ואכן, על ידי התמדה בתרגול הנשימתי בשיטת בוטייקו – שאינו מערב ספירה של שאיפה או נשיפה –
משפרים את הבריאות!
וזה המדד הנכון.
אנשים משפרים את רצף ואיכות השינה שלהם, עוברים לנשימת-אף בפה סגור, הנחירות פוחתות עד כדי פוסקות, וכך גם לגבי עצירות נשימה בשינה.
יש שיפור של הנשימה בשגרה ובפעילות גופנית, יש הפחתה בשימוש במשאפי אסתמה,
הפחתת צרבות, שיעולים, סדרות של התעטשויות,
ועוד, ועוד, ועוד –
כולם שיפורים משמעותיים ומורגשים בבריאות ובאיכות החיים.
