מתפקידי האף: הרחה
חוש הריח – מהיר ומיוחד
אנחנו מזהים ריח מהר מאוד, תוך חלקיקי שניות, ובזמן הזה מולקולות הריח מגיעות מן העולם החיצון אל המוח שלנו, שמפענח במהירות מה אנחנו מריחים.
חוש הריח אינו עובר דרך פילטר-ההיגיון שלנו, אנחנו מגיבים לריחות כמעט אינסטינקטיבית, ורק לאחר מכן עשויה להיות תגובה מילולית.
כיוון שחוש הריח מלווה חוויות שעברנו, הוא גם מזכיר לנו אותן מהר מאוד.
חוש הריח מכוון אותנו
כשאנחנו מריחים ריח טוב – אנחנו בעד: רוצים עוד, מתקרבים, עד כדי כך שפיזור בושם אופייני, היא כיום דרך נפוצה למשוך קונים לחנויות ולמרכזי קניות.
כשאנחנו מריחים ריח רע – אנחנו נגד: מתרחקים מהר, מנסים לא לנשום, לברוח, לא עוד. כך שריח גם יכול להשפיע על מצב הרוח שלנו.
בשפה העברית מעניין הקשר בין “ריח” ל”מצב רוח”.
על טעם וריח
אוכל מפתה אותנו גם במראה וגם בריח. ריח האוכל משתתף בהכנת מערכת העיכול לקראת האכילה עצמה, וככל שאנחנו רעבים יותר, והריח חזק יותר – כך הגוף מתכונן טוב יותר לאוכל: מערכת העיכול כבר מתכוננת לפעולה על ידי ייצור מוגבר של רוק ואנזימים.
ריח כמנגנון הגנה
ריח שריפה, ריח מבאיש של גז בישול, ריח של רקב – כולם מספרים שמשהו לא תקין, צריך להיזהר, להתרחק, לכבות, לנתק, לנקות, וכיוצ”ב. במצבים כאלה חוש הריח שומר עלינו.
אנחנו גם לומדים לקשר ריחות עם חוויות לא נעימות, כגון: בית חולים, או מרפאה.
ריח כמנגנון זיהוי – תקשורת כימית
הקשר הראשוני של תינוק והוריו – על ידי חוש הריח. לפני שהתינוק מזהה תווי פנים, הוא מזהה ריח.
וכשלא מריחים?
לאחר אובדן חוש ריח, מסתבר למשל, שהאוכל פחות טעים….
כשלא מריחים מגלים שיש קשר בין חוש הריח לחוש הטעם שנפגע ללא חוש הריח, ובמצבי סכנה עלולים חו”ח שלא להגיב בזמן.
מתי ‘מאבדים’ את חוש הריח?
יש אנשים שבאופן קבוע חסרי חוש ריח, הם נולדו כך, הם טטרנים, והתופעה נקראת טטרנות.
אבל שאר האוכלוסייה, אלו שנולדו עם חוש ריח תקין, עשויים לעתים לחוות אובדן חוש ריח, למשל – כשמצוננים.
במקרה הזה כשההצטננות עוברת ומתאוששים – חוש הריח חוזר.
אבל, יש מצבים שבהם חוש הריח נפגע לתקופה ארוכה, למשל, זה יכול לקרות אחרי כמה טיפולים באנטיביוטיקה לבעיות סינוסים.
לאור כל זאת ממש כדאי לשמור על חוש הריח!
אם אתם סובלים מאובדן חוש ריח או התדרדרותו במהלך השנים, אם נבדקתם והכל נמצא תקין, סביר להניח שחוש הריח אבד כי אינכם נושמים כהלכה.
נשמע מוזר, אבל מסתבר שרבים סובלים מכך.
אלה בעצם חדשות טובות, כי בהחלט ניתן לחזור לנשום נשימה בריאה ולחזור ולהריח!
הנה מה שאמר אחד מלקוחותי, קיבוצניק, שחזר להריח:
“איפה זה היה כל החיים שלי! עשרות שנים לא הרחתי כלום, ועכשיו כשאני מתקרב לחדר האוכל אני כבר נהנה להריח!“
