מרגישים שחסר לכם אוויר? ככל שאתם נושמים יותר – התחושה מחמירה?
אולי חסר לכם אוויר בפעילות גופנית? או קושי נשימתי אחר בהקשר לפעילות ספורט?

למשל אצל הסובלים מהתקף אסתמה אחרי אימון, מתפתח בהדרגה חשש עצום מהקשיים הנשימתיים האלה, עד כדי כך שבאופן סדיר הם משתמשים במשאף חירום כמשאף מניעתי, למרות שכלל אינו מיועד לכך!

נולדנו לנשימה תקינה, אבל אורח החיים שלנו משבש לנו גם את הנשימה. וזה קורה בהדרגה ובלי לשים לב. בהתחלה השיבוש קטן ולא מורגש, אבל עם הזמן השיבוש מתקבע, הופך להיות האופן בו אנחנו נושמים, דפוס-הנשימה שלנו, וככל שהשיבוש גדל כך הוא גוזל את תשומת הלב שלנו, עד כדי הפרעה של ממש בחיי היום יום.

לגוף יש תכונות של הסתגלות והתאמה לתנאי המחייה, ובדיוק כשם שהגוף מסוגל להתרגל לכמויות אוכל מעל הנדרש, הוא מסוגל להסתגל לעלייה הדרגתית בנפחי הנשימה בדקה. דפוס נשימה כזה הופך לקבוע, לכרוני, ומביא אתו שיבושים.
בדרך כלל, הרעיון שאולי אנחנו נושמים יותר ממה שנדרש לנו – מפתיע. שהרי לעיתים קרובות אנחנו שומעים שכדאי נשימה בפעילות גופנית לנו לנשום יותר, לנשום הרבה, לנשום עמוק, לנשום גדול, לנשום זמן ממושך, ועוד ועוד ועוד –
מציפים אותנו בהנחיות כאלה, ואנחנו מטמיעים את הקונספט הזה.

אז למה לא לנשום כך, מה הבעייה ב’לנשום יותר ויותר’?
באופן פרדוקסלי, נשימה מעל צורכי הגוף, כלומר מעל מה שנדרש לפעילות אותה אנחנו עושים – תגרום למחסור בחמצן, ולא לתוספת חמצן!
משתי סיבות עיקריות:
א) לרוב, הדם שלנו רווי דיו בחמצן, ונשימות גדולות אולי יוסיפו חמצן לרגע קצר, אך התגובה הזו לא תארך. המגבלה נובעת מכושר נשיאת-חמצן על ידי הדם. הרעיון של ‘לדחוף כמה שיותר אוויר לגוף כדי לקבל יותר חמצן’ – שגוי.
ב) על סמך ידע שהתגלה בתחילת המאה ה-20: מה שקובע כמה חמצן הגוף ינצל – הם התנאים הפנימיים בתוך הגוף, אחרי שהחמצן מגיע עם הדם.

דוגמה מיידית למה קורה כשנושמים נשימות גדולות: סחרחורת מניפוח בלון. קשיי נשימה בספורט
כדי לנשוף לתוך הבלון כמות אוויר גדולה – אנחנו שואפים כמות אוויר גדולה, שמתאימה לבלון אבל לאו דווקא לנו, זה גוזל חמצן מהמוח, ונגרמת סחרחורת. הגוף אומר לנו להפסיק את הנשימות הגדולות, זה לא מתאים לו.

חזרה לנשימה וכושר:
בזמן פעילות גופנית – אפשר לבדוק את השפעת אופן הנשימה על הדופק –
מתנשפים בחוזקה: מה עם הדופק?
נושמים באופן רגוע: מה עם הדופק?
תוכלו ללמוד בעצמכם את ההשפעה של הנשימה עליכם.
אם אתם מוצאים שהנשימה שלכם מאוד אינטנסיבית ואתם מתנשפים בחוזקה – זה סימן שהרחקתם לכת בפעילות הגופנית, עברתם את הכושר הנשימתי שלכם.
הקפידו שהנשימה תהיה רגועה ונינוחה, הורידו הילוך, התאמצו מעט פחות, תנו לנשימה לכוון את עוצמת המאמץ שלכם, וכך תוכלו להתקדם בהדרגה, בנשימה רגועה ונינוחה הרבה יותר.
נשימה שמתאימה לצורכי הגוף דורשת פחות משאבים מהגוף, ומפחיתה את המאמץ של הלב >>
בהקפדה על כך, תוך כמה שבועות תמצאו את עצמכם נושמים אחרת באימון, בקלילות ובנוחות, ההרגשה באימון תהיה אחרת, וההתאוששות לאחריו תהיה מהירה יותר.

יתכן שתמצאו שההישגים שלכם משתפרים, בפחות מאמץ, ובעייפות פחותה >>

ולסובלים מאסתמה בעקבות פעילות גופנית – ההנחיה שלעיל חשובה שבעתיים.
אם תיישמו נשימה קלילה ורגועה באימון, תמצאו שאין צורך במשאף לא לפני ולא אחרי האימון.
יחד עם זאת, וכדי להיות בטוחים, חשוב שהמשאף יהיה אתכם תמיד, כי עצם המחשבה שאינו אתכם, עלולה לגרום להתקף!
היכולת להתאמן מבלי לחוות התקף אסתמה אחרי האימון מהווה שינוי משמעותי, בנוסף לצמצום החומרים הכימיים שנכנסים לגוף.
למתמודדים עם קושי ליישם –
ניתן להסדיר את זה בהדרגה, על ידי תרגול נשימה בריאה® בשיטת בוטייקו.
שיטת בוטייקו מסדירה את הנשימה כך שהנשימה תתאים לצרכי הגוף במנוחה, או בפעילות, ולא מעבר לנדרש.
כשהנשימה טובה, שקטה וקלילה, היא אינה דורשת את תשומת לבנו או את המשאבים שלנו, ואפשרי לנו להמשיך בעיסוקינו היום יומיים בנינוחות.

לפרטים נוספים צרו קשר >>
=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=

Call Now Button
WhatsApp chat
דילוג לתוכן