עם איזה שריר אנחנו נושמים?

הסרעפת היא שריר הנשימה העיקרי >>
צורתה כיפה, עובייה כ-2-4 מ”מ, היא נמצאת בין חלל החזה וחלל הבטן. במרכזה גיד, ובצדדיה היא בנוייה בעיקר משרירים, המחוברים לצלעות ולחלק מחוליות השדרה.
מעל הסרעפת מונחות הריאות ומונח הלב, כך שהסרעפת מהווה להם תמיכה ומשפיעה עליהם בכל תנועה שלה.
סרטון המחשה של פעולת הסרעפת >>
בסרעפת כמה פתחים, המכוסים ברקמה המקיפה את הריאות וקרום הלב, דרכם עובר הוושט, העצב התועה ועצבים נוספים, וכלי דם ראשי (דרך פתחים אלה לעתים קורה בקע סרעפתי).

החלק העליון של הסרעפת מתמזג עם הפליאורה שמקיפה את הריאות, ועם קרום הלב. החלק התחתון מתמזג עם הצפק – קרום רירי המצפה את חלל הבטן.
גם הכבד קשור ברצועות לסרעפת.

בסרעפת שתי קבוצות שרירים עיקריות, שתפקידיהן שונים:
החלק האחד משתתף בנשימה, והחלק האחר מונע עליית תכולת מערכת העיכול בזמן בליעה.
שתי הפעולות יכולות להתקיים גם בקצב שונה ביניהן, אבל תוך תיאום.
למשל: בבליעת גוש גדול – החלק הנשימתי בסרעפת מפסיק את עבודתו כדי לאפשר מעבר הגוש לקיבה.
פעולות נוספות יכולות להשפיע על פעולת הסרעפת, כגון שיעול והקאה.
בשיעול יש גם שינוי בקרקעית האגן, שנחשבת גם היא לסרעפת) מה שמדגים את השפעת שתי המערכות זו על זו.

מתצפיות ב-MRI פונקציונלי הסתבר שלקראת שאיפה יש פעילות חשמלית בשרירי קרקעית האגן, כמו גם בשרירים האלכסוניים והרוחבי של הבטן, כלומר נצפה תיאום פעולה בין הסרעפת הנשימתית שבמרכז הגוף, לאזורים נוספים.
לפיכך, פעולת הסרעפת משפיעה על פעולת מערכות רבות בגוף, חשוב לשמור את הסרעפת ואת כוחה – תקינים, ונשימה סרעפתית תורמת לכך.

פעילות גופנית גורמת להתחזקות והתעבות הסרעפת >>

לעומת זאת, במצבים בהם הסרעפת פאסיבית, למשל בהנשמה מלאכותית, תוך 48 שעות מתחיל תהליך של הפחתת עובי הסרעפת, ובכל יום עובייה יכול לרדת בממוצע ב-6% >>

ממצא נוסף מעניין:
אצל נשים הסרעפת מתעייפת פחות בהשוואה להתעייפות הסרעפת אצל גברים >>

וקצת על הסרעפת בשפה העברית
בעברית סרעפת נקראת גם טַרְפֵּשׁ / טַרְפַּשׁ >>
המשורר והרופא שאול טשרניחובסקי חידש את המילה סרעפת במשמעות המוכרת לנו היום – הסרעפת הנשימתית, כשתירגם את האיליאדה ואודיסאה לעברית.
ממתי יש לנו ‘סרעפת’ בעברית?
ב-1941 הופיעה לראשונה המילה “סרעפת” במילון למונחי רפואה >>

=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=

עם איזו שגרת נשימה?

1. שינה מודרנית קצרה – כתוצאה מלחצים, עבודה וקשיי שינה – משבשת לא רק מנוחה אלא גם את דפוסי הנשימה הטבעיים.
2. חוסר שינה קבוע משבש מערכות גוף רבות, כולל מערכת הנשימה, ומגביר נטייה לנחירות, קוצר נשימה ועייפות תמידית.

איך חוסר שינה משפיע על הנשימה

1. הגוף לא מקבל את המנוחה הדרושה, שרירי הנשימה נשארים מתוחים והלוואי שלהם נפגע — מה שמקשה על נשימה רגועה.
2. חוסר שינה מגביר רגישות לחסימות דרכי אוויר — אף סתום, יתר ריריות, אלרגיות — מה שמוביל לנשימה דרך הפה ולנחירות.

תסמינים שכדאי לשים לב אליהם

1. עייפות מתמדת, קושי להתעורר בבוקר, תחושת “מחנק” בערב או לפני השינה, קוצר נשימה גם במנוחה.
2. נחירות, נשימת פה בלילה, שיעול או גירוי גרון בבוקר, קושי להירדם או התעוררות תכופה בלילה.

מה ניתן לעשות לשינה טובה יותר

1. להקפיד על היגיינת שינה: שינה של 7–8 שעות בשעות קבועות, חדר חשוך, טמפרטורה נעימה ושהייה מחוץ למסך לפחות שעה לפני השינה.
2. לתרגל נשימה דרך האף במהלך היום, להפחית נשימת פה — גם במנוחה — כדי להכין את הגוף לשינה בריאה.
3. להימנע מקפה, אלכוהול או אוכל כבד בערב; להעדיף ארוחה קלה ולשמור על שתייה מספקת לאורך היום.
4. אם קשה להירדם או לנשום בלילה — לבדוק חסימות אף, אלרגיות או בעיות נשימה אצל רופא א.א.ג או מומחה שינה.