פוליפים באף
פוליפים באף הם סוג של גידולים רכים (שאינם סרטניים) שמתפתחים בחללי האף.
הפוליפים יכולים להיות בגדלים שונים:
כל עוד הם קטנים בדרך כלל הם אינם מפריעים, ככל שהפוליפים יותר גדולים כך הם מפריעים יותר לנשימה.
קשר גנטי: במחקר שנעשה בשבדיה נמצאה נסיבתיות גבוהה ב-20% לפוליפים באף אצל בני-משפחה >>
סימנים המספרים על נוכחות פוליפים באף (לא תמיד מופיעים כל הסימנים):
- קשיי נשימה
- נשימה קולנית
- רגישות עד כאבים באזור הפוליפים באף
- התדרדרות בחוש הריח
- התדרדרות בחוש הטעם
- כאבי ראש
- הפרשה מימית/דלקתית מן האף, גם לחלק האחורי של האף לכיוון הגרון
- שיעול שעשוי להפוך לכרוני.
פוליפים יכולים להתלוות לבעיות בריאותיות אחרות, כגון:
- אסתמה
- אלרגיה
ויכולים גם להחמיר בטיפול תרופתי, למשל: יש אנשים שאצלם אספירין מחמיר את תופעת הפוליפים באף.
יש שמעידים שבעונות המעבר הפוליפים נוכחים יותר ומפריעים יותר בהשוואה לחורף ולקיץ, שאז כפי הנראה הפוליפים באף אצלם – מתכווצים.
פוליפים יכולים להתכווץ כשנעזרים בתרסיסי-סטרואידים שמיועדים לכך, והתגובה הדלקתית יכולה להירגע בטיפול אנטיביוטי.
כאשר הפוליפים גדולים מאוד – נדרש לנתח אותם החוצה.
תרופות יכולות לעזור בהקלה על הסימפטומים, אך לעיתים רחוקות תיפתר כך בעיית הפוליפים באף.
לקריאה נוספת >>
בויקיפדיה >>
גישות טבעיות לטיפול בפוליפים באף >>
אחרי ניתוח פוליפים באף, מוכרת התופעה שהפוליפים באף חוזרים,
עד כדי כך שאנשים נדרשים לניתוחים חוזרים ונשנים, כל כמה שנים.
אחרי ניתוח, כדי להפחית התפתחות חוזרת של הפוליפים באף
ולהימנע מהצורך בניתוחים נוספים –
כדאי מאוד להסדיר את הנשימה.
לפרטים, צרו קשר >>
=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=
שינה משובשת והסיכון לבריאות
- מחקר גדול שבדק יותר מארבעת אלפים אנשים מצא קשר ברור בין שינה משובשת, נחירות והפסקות נשימה בשינה לבין סיכון מוגבר לשבץ מוחי.
- החוקרים מצאו שבעיות בשינה אינן רק עניין של עייפות ביום למחרת, אלא גורם סיכון משמעותי למחלות קשות, במיוחד כאשר התבנית נמשכת לאורך זמן.
ממצאים מרכזיים מהמחקר
- שינה קצרה מאוד – פחות מחמש שעות בלילה – העלתה את הסיכון לשבץ מוחי פי שלושה לעומת שינה של כשבע שעות.
- גם שינה ארוכה מאוד – מעל תשע שעות – לוותה בסיכון גבוה יותר לשבץ מוחי, בערך פי שניים.
- נחירות בזמן שינה נמצאו קשורות לעלייה ניכרת בסיכון לשבץ, כמעט כפליים בהשוואה למי שאינם נוחרים.
- אצל מי שסובלים מהפסקות נשימה בשינה (דום נשימה בשינה) הסיכון היה גבוה במיוחד, עד פי שלושה.
- שנת יום ארוכה, מעל שעה, נמצאה גם היא קשורה ליותר אירועי שבץ מוחי בהמשך.
סימנים לשינה לא מסודרת
- התעוררות עם עייפות או תחושה שהשינה “לא באמת נחה”, גם אם משך השינה היה ממושך.
- חוסר סבלנות, עצבנות, ירידה בריכוז או בזיכרון במהלך היום.
- קשיים להירדם בתחילת הלילה או התעוררויות מרובות באמצע הלילה.
- תחושת חוסר מנוחה ברגליים, נטייה להירדמות במצבי שקט ונזיפות מבני משפחה על נחירות חזקות.
הסדרת נשימה ושינה
- הצעד הראשון הוא מודעות לשינה: להקפיד על שעות קבועות ככל האפשר ולהתאים את סביבת השינה – חדר חשוך, שקט ונעים.
- מומלץ להגביל שנ”צ לפחות משעה, להתרחק ממסכים לפני השינה, ולהימנע מקפה, אלכוהול וניקוטין בשעות הערב.
- כדאי גם להרחיק פעילות גופנית מאומצת לשעות מוקדמות יותר של היום, ולהימנע מאכילה כבדה סמוך לשעת השינה.
- בנוסף, הסדרה הדרגתית של הנשימה – הפחתת נחירות, מעבר לנשימה דרך האף ושיפור דפוסי הנשימה – יכולה להפחית עומס על הגוף ולשפר את איכות השינה לאורך זמן.
