ריח הגשם
הניחוח מאוד מוכר, למרות שאם ננסה להגדיר או לתאר – לא נצליח!
ייחודי, אינו דומה לשום דבר אחר, ומסתבר שהוא גם שונה ממקום למקום, בהתאם לסביבה המקומית (כגון – אדמה, צמחיה), ותמיד נחשב למרענן ונעים.
אז מה הריח של הגשם?
ב-1964 חוקרים באוסטרליה >> גרסו שהריח נוצר מצירוף אפשרי של כמה רכיבים:
א) הלחות שמגיעה עם טיפות המים
ב) שמנים ריחניים שמשתחררים לאוויר מצמחים יבשים, מהאדמה ומסלעים.
ג) חומר שמיוצר על ידי בקטריה, ונקרא גאוסמין, שתפקידו לעכב התפתחות חיים של מיקרואורגניזמים כל עוד אין לחות אופטימלית שתבטיח את קיומם.
ד) נבגים מסוג אקטינומיצס (Actinomyces) המתפזרים כאשר טיפות המים מתנפצות ומתפזרות.
החוקרים האוסטרלים גם נתנו לצירוף הזה שם: פטריכור Petrichor >>
הֶלְּחֶם של שתי מילים, “פטרה” = במשמעות של אבן, “איכור” = זרימת-אנרגיית החיים בדמם של גיבורי המיתולוגיה של יוון.
ה) מולקולות אוזון: גז המורכב משלושה אטומי-חמצן, נוצר בעת סופות ברקים, ובעקבותיהן מגיע עד הקרקע.
מחקרים נוספים הראו שכאשר טיפת גשם מתנפצת על הקרקע נוצרות בועות קטנטנות שנפוצות לכל עבר, המכילות את מגוון החומרים שהטיפות פגשו בהגיען לקרקע, וכך נוצר תרסיס שמתפזר ומגיע גם לאפינו.
למה ריח הגשם חביב עלינו?
א. ירושה מדורות קודמים
כפי הנראה שהריח חביב עלינו בעיקר בגלל הגאוסמין.
גאוסמין נוכח בשורשי-מאכל מגוונים (כולל סלק) שהיו מרכיב נכבד בתזונת אבות-אבותינו וקודמיהם, והוא גם משתחרר לאוויר כאשר הופכים רגבים של אדמה, ולחות משתחררת לאוויר.
האף האנושי מזהה כמויות מזעריות של גאוסמין, כפי הנראה שריד ליתרון שהיה רלוונטי כאשר התזונה התבססה גם על ליקוט מקורות מזון, לציין שיש אנשים שריח הגאוסמין אינו ערב לאפם.
ב. השפעה מטיבה עלינו
כפי הנראה בזכות הֶקְּשָׁרִים חיוביים בעקבות הגשם הטרי:
– הוא מנקה את האוויר והרבה פעמים גם אבק שהצטבר לפניו,
– מרענן גם את הצבעים סביבנו, ובכך גם את ההרגשה שלנו.
– לרובנו יש זיכרונות חביבים הקשורים לגשם: משחקים בשלוליות, איסוף אורניות אחרי הגשם, מרק חם.
– נמצא, למשל, שאצל הילידים באוסטרליה – ריח גשם קשור לצבע ירוק ולשפע חקלאי שבעקבות התחדשות הצמיחה.
עוד על ריח הגשם >>
עד כדי כך שהתפתחה תעשייה של ריח-גשם ארוז, לשימוש במאיידים ריחניים. כאן >> וכאן >>
על ריח וחשיבותו של חוש הריח כתבתי גם בספר “למה אף?” >>
חוש הריח שלכם התעמעם? בהדרגה הפכתם לתתרנים?
זה יכול להיות קשור לשיבושי נשימה, אותם ניתן להסדיר בשיטת בוטייקו, בדרך לגמרי טבעית
צרו קשר >>
=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=
ריח הגשם – מבוא
- הריח של הגשם מוכר לכולנו – תחושת רעננות באוויר לאחר הגשם – אך קשה מאוד לתאר אותו במילים.
- הייחוד שלו נובע מתנאים משתנים סביבתיים – אדמה, צמחייה, סלעים – שמעצבים כל פעם ריח מעט אחר.
מהו ריח הגשם?
- המחקרים מצאו שהריח נוצר בשלושה מרכיבים עיקריים: א) הלחות שמגיעה עם טיפות הגשם. ב) שמנים ריחניים שמתקיימים בצמחים, בסלעים ובאדמה היבשה שנחשפים בלחות. ג) חומר ששמו גאוסמין שמיוצר על-ידי חיידקים בקרקע ופורץ לתחושת הריח כשהקרקע נרטבת.
- מולקולות אוזון שנוצרות בעת סופת ברקים ויוצאות לאוויר לאחר גשם – נכללות אף הן בתרומה לתחושת “ריח הגשם”.
- הטיפות הפוגעות בקרקע משחררות בועות קטנות שנפיצות באוויר ומעבירות את החומרים הריחניים – מה שיוצר את התחושה הייחודית של “ריח הגשם”.
למה אנו אוהבים אותו?
- הריח מחובר לזיכרונות חיוביים – משחקים בשלוליות, אוויר קריר ואדמה רטובה – מה שמפעיל תגובת רגיעה והנאה.
- הגשם מנקה את האוויר, מוריד אבק וזיהום, והאוויר שמרגישים אחריו “נקי” – מה שמעצים את התחושה החיובית.
- התחושה הזו מעוררת אצלנו מצב של רגיעה והתרעננות – התגובה הביולוגית לכך עשויה להיות מורשת סביבתית שמקשרת מים, גשמים ושפע.
סיכום
- “ריח הגשם” הוא שילוב מורכב של לחות, חומרים ריחניים ותנאים סביבתיים – שמייצר תחושה ייחודית של טבע ורעננות.
- התחושה הזו מעבר להיותה נעימה – היא משקפת מערכת טבעית של גוף, סביבה וזיכרון הריח האנושי.
- כשנחווה את ריח הגשם בפעם הבאה, נדע שיש בו הרבה מעבר ל”טיפה רטובה” – יש בו צירוף של חומרים, חיידקים, חלל וביולוגיה שמתחברים יחד.
