שאלות ותשובות מתוך התכתבויות עם אנשים שכתבו על קשיהם פוסט-קורונה
דיסקליימר: כל האמור אינו במקום בדיקה אצל רופא,
אבל במקרים בהם לא נמצאת בעיה בנוסף למצב פוסט-קורונה, כדאי לשים לב לתשובות.

לעניין חוש הריח, היעלמותו, חזרתו, והתעתועים שנגרמים:
“הגיוני לחלות, להחלים, ואחרי חודשיים ששוב יעלם הטעם והריח ???”
“אצלי זה בא והולך… שלושה חודשים אחרי, ויש ימים שפתאום אני לא מריח ולא מרגיש טעם”
“חודשיים אחרי פיתחתי סלידה מביצים ועוף, אחרי שבזמן המחלה בכלל לא היתה לי בעיה כזו …מבאסס”
“כן גם אצלי.. טעם וריח באים והולכים גם אחרי 3 חודשים.. לפעמים גם קורה לי שיש לאוכל טעם שונה מהרגיל…

תשובתי:
התופעה נקראת Parosmia:
עיוות בפענוח המולקולות שנדגמות, דברים מריחים שונה ממה שבדרך-כלל, כגון – קפה שמריח ריח שרוף, אוכל אהוב שמריח ריח דג, דחייה מריח גוף של בני-משפחה, ועוד, כפי שאתם מספרים כאן.
לפעמים פרוסמיה היא סימן להתאוששות, כשבדרך להחלמה יש שיבוש בפענוח של ריחות, שמתפענחים כריחות דוחים ומעוררי-סלידה, כתוצאה משיבוש בחיווטים העצביים המחודשים שנוצרים.
עוד קצת:
בדר”כ העצב המריח יוצר נוירונים חדשים לחלוטין כל שישה שבועות, וזה ההסבר להתאוששות חוש-הריח לאחר תקופה שבה הוא אינו פועל, כמו למשל אחרי שפעת (למרות זאת, תועדו מקרים קיצוניים ביותר בהם חוש הריח חזר לאחר 9 שנים, ואפילו 40 שנה).
למרות כל הידע שנצבר, עדיין האופן בו פועל מנגנון ההרחה לא פוענח עד תומו, ובעקבות המגפה הנוכחית יש התעניינות.
מוקדם מידי לדעת דברים מדויקים על פרסומיה פוסט-קוביד, יש עדיין מה ללמוד.

לעניין קשיי- נשימה וקוצר נשימה:
“אחרי שלושה חודשים מהקורונה עדיין יש קוצר נשימה בלילה וביום”
“כבר שלושה שבועות אני סובל מקוצר נשימה, וקושי בנשימה.”
“קשה לנשום עמוק ולכן גם יש לי דופק גבוה מהרגיל.”

תשובתי:
“לגבי “קשה לנשום עמוק”:
אם הכוונה לנשימה גדולה – אין צורך בזה,
נשימה גדולה מיועדת לפעילויות ספורט מאומצות, ואת זה אתה הרי לא עושה עד שמתאוששים.
כדאי לתת לנשימה להתנהל, מבלי לבדוק אם אפשרי/או בלתי אפשר לנשום עמוק.
ככל שמנסים יותר ויותר או שוב ושוב – הקושי הזה מחמיר, ואז מתפתחת תחושת לחץ.
לחץ – משבש את הנשימה, וכל התעסקות מכוונת בנשימה/עמוקה מלחיצה יותר.
ומכאן גם העלייה בדופק.”

חנה ענתה:
“אני נושמת מלא עמוק מהפחד שאין לי אוויר מספיק”

תשובתי:
“אם כך – בוודאי שמת לב שככל שאת מתעסקת יותר בנשימה, או מנסה לנשום יותר עמוק – כך מתגברת תחושת ה’חוסר אוויר’.
תופעת לחץ מוכרת, וככל שתמשיכי לחשוש שאין לך מספיק אוויר, כך התחושה שאין לך מספיק אוויר – תתגבר, זה סוג של לופ שנרגע רק כשנרגעים.
תגובת לחץ מוכרת.
נסי לעשות כל שביכולתך להירגע, להקשיב למוזיקה שאת אוהבת, לעשות מדיטציה (יש אפליקציות לניידים), לקרוא, לצייר, לבשל, או כל תחביב שחביב עליך.
ככל שתשחררי את המחשבה של ‘אין מספיק אוויר’ – כך יהיה לך מספיק אוויר, הגוף חכם ויודע מה הוא עושה.”

חנה:
“צודקת תודה רבה את ממש עוזרת לי”

תשובתי:
“שמחה שעזרתי,
רפואה שלמה ומהירה מהירה.”

קוצר נשימה ויובש בפה:
“שלושה חודשים ועדיין יש קוצר נשימה, יובש בפה לפני השינה וגם כשקמה בבוקר … נמאס”

תשובתי:
“מציעה לשים לב:
האם יש נשימת-פה?
בנשימת-פה הפה מתייבש, מאוד, אצל כל אחד.
ועכשיו פוסט-קורונה – יש חשיבות עליונה לתשומת-לב מוקפדת מאוד לנושא הזה.”