שיעול, נשימה, ובריאות 

שיעול הוא אחד ממנגנוני ההגנה של הגוף, וככזה ניתן לחשוב שאין בו נזק, אבל בפועל – שיעול מתמשך גורם לנזקים בריאותיים,
וכשהשיעול הופך לכרוני – הנזקים הבריאותיים הופכים לכרוניים.

מה גורם לשיעול כרוני?
שיעול יכול להתחיל מזיהום או דלקת במערכת הנשימה, וכתוצאה מכך להמשך זמן רב.
המסלול שבו שיעול הופך לכרוני עובר דרך גירוי בנתיבי האוויר. הגירוי עצמו – מעלה את הסבירות לשיעולים נוספים, כך ששיעול עשוי לגרום לשיעול נוסף, ולשרשרת בלתי פוסקת של שיעולים. אחרי תקופה של דלקת או זיהום – השיעול נשאר, הפך לכרוני.

הנזקים ששיעול רגיל ושיעול כרוני עשויים לגרום

שיעול / כרוני גורם לזיהום
כשמשתעלים, שואפים פנימה נפחי אוויר גדולים כדי לייצר את השיעול. הנפחים הגדולים האלה מביאים איתם דרך הפה מזהמים רבים שנכנסים ישירות לגרון.

שיעול / כרוני גורם ליובש
כמויות האוויר הגדולות האלה מגיעות לגרון כשהן יבשות יחסית לתנאים הקיימים בדרך כלל בגרון, כך שהאוויר היבש גוזל לחות ומייבש.

שיעול / כרוני גורם לעייפות
כדי ליצר שיעול פועלים הרבה מאוד שרירים: שרירי הנשימה, שרירי בית החזה, שרירי הצוואר והכתפיים, שרירי הגב, שרירי הבטן, ועוד. בכל שיעול מופעלים לחצים אדירים על הגוף. הפעלת כוחות חזקים באופן כרוני – מתישה פיזית ונפשית. מי שסבל אי פעם משיעול כרוני זוכר את התחושה של כאבים + אין כוח להשתעל יותר.
במקרים קיצוניים עשויה להיגרם פציעה לשרירים ועצמות.

שיעול / כרוני מגרה את מערכת העצבים
שיעול מגרה את מערכת העצבים, מעלה את הרגישות, משפיע על מצב הרוח. מאחר והסובל נמצא כל הזמן ‘תחת סכנה של שיעול נוסף’ – אין מנוח.

שיעול / כרוני גוזל חמצן מתאי הגוף
בשיעול כרוני הנשימה הופכת חhרומית, ובמצב חירום – הגוף מפנה חמצן לשרירים גדולים שמיועדים להגן עלינו בעת סכנה. החמצן הזה מוסט מהאברים הפנימיים, וכך הגוף נחשף למחסור בחמצן.
שיעול כרוני = מחסור כרוני בחמצן.

שיעול / כרוני עשוי לגרום לתגובות אלרגיות ולהחמיר אלרגיות קיימות
בכל שיעול פועלים תאים של מערכת החיסון, שנקראים תאי מאסט, ומשחררים היסטמין, שמגרה את נתיבי האוויר.
תגובת הגוף לרמה גבוהה של היסטמין יכולה להתבטא בכל טווח התגובות האלרגיות המוכרות, כגון: דמעות, נזלת,
ככל שהשיעול נמשך – כך עשוי להיווצר עוד היסטמין.

שיעול / כרוני עשוי לגרום להתקף אסטמה
שיעול כרוני עשוי לגרום להיצרות של נתיבי האוויר עד כדי התקף אסטמה. אצל אנשים בעלי התגובה האסתמטית על הגנים –
שיעול כרוני עשוי לגרות את כלי הנשימה עד כדי היצרות וסגירה כחלק ממנגנון הגנה שקיים אצלם.
מכאן עד להתקף אסטמה – הדרך קצרה.

אז איך מרגיעים שיעול / כרוני ויוצאים ממעגל התגובות ובעיות הבריאות?
על ידי הפחתת השיעול
א.
אפשר להיעזר בשאיפת שמנים שמרגיעים שיעול, כגון: שמן אקליפטוס או שמן אורן.
אבל אלו יוצרים רגיעה זמנית, וכאשר רפלקס השיעול מתעורר שוב – השיעול הכרוני עשוי לחזור.
ב.
הדרך להרגעת שיעול וליציאה מן המעגל הזה היא על ידי הסדרה של הנשימה, ניתן להפחית ולהרגיע שיעול בדרך טבעית לחלוטין.
בעמוד הטיפים >> אפשר לקרוא כיצד.
הטיפים האלה עשויים לעזור בהתחלה לדקות ספורות, וככל שנעזרים בהם יותר ההפוגות מתארכות.
כדי להגיע להטבה קבועה ויציבה – כדאי וחשוב ללמוד הרגלי נשימה בריאה ולדעת כיצד להתרחק מההרגלים הנשימתיים המזיקים שחושפים את הגוף לשיעולים ולתגובות הגנה.

על סדנאות נשימה בריאה® שיטת בוטייקו >>
אודות אורנה אדריאנסן – מומחית לנשימה בריאה® שיטת בּוּטֵייקו >>
שאלות? לעמוד התשובות לשאלות נפוצות >>
לאיזה קשיים נשימה בריאה® שיטת בּוּטֵייקו עוזרת >>

שיעול כרוני, נשימה ובריאות, מבוא

1. שיעול הוא מנגנון הגנה טבעי של הגוף אך כאשר הוא הופך לכרוני הוא עלול לגרום לנזקים בריאותיים משמעותיים.
2. שיעול מתמשך מעיד על גירוי קבוע בנתיבי האוויר שיכול לשבש את דפוס הנשימה התקין.

מה גורם לשיעול כרוני?

1. זיהום או דלקת בדרכי הנשימה עלולים להתחיל את התהליך ולגרום לשיעול מתמשך.
2. גירוי מתמשך של דרכי הנשימה, למשל עשן, אבק, אלרגיה, מייצר מעגל שבו השיעול מחמיר את עצמו.

נזקים אפשריים של שיעול כרוני

1. שיעול כרוני גורם להרבה אוויר לעבור דרך הפה, מה שמכניס גם מזהמים רבים לגרון.
2. המאמץ שבשיעול מפעיל שרירים רבים ויוצר תשישות וכאבים בשרירים לאורך זמן.
3. המאמץ הנשימתי הגדל פוגעת בנשימה הסדירה, תופעה שעלולה להוביל לחוסר חמצן כרוני.

איך להתמודד ולשפר את הנשימה?

1. להכיר את דפוסי הנשימה שלך ולזהות האם יש נשימה דרך הפה, או הרגלים שמכבידים על הנתיב האפי.
2. להפחית את הגירוי בדרכי הנשימה: להרחיק סיגריות, להפחית חשיפה לעשן או אבק, ולוודא אוורור טוב במקום השינה.
3. לשקול תרגול נשימה: נשימה דרך האף, הרגעה של קצב הנשימה, הפחתת מאמץ נשימתי, כל אלה עשויים לסייע לשקם את איכות הנשימה.
4. אם השיעול נמשך למעלה מ-3 שבועות, מלווה בקוצר נשימה, צפצופים, עייפות או הפרעות שינה, מומלץ להתייעץ עם רופא או מומחה נשימה כדי לבחון את השורש ולהתחיל טיפול מתאים.