בהתייחס לתרופות, המינוח “תופעות לוואי” הוא המעטה והקטנה של השפעת התרופות.עלון לצרכן
לכל תרופה, מעצם היותה חומר כימי, יכולות להיות השפעות מגוונות על מערכות גוף רבות ועל ההרגשה שלנו.
ההשפעות הרצויות רשומות בתחילת העלון לצרכן, ההשפעות שאינן רצויות – מועברות לרשימת “תופעות לוואי”, אבל –
ברשימה הזו נכללות השפעות שיכולות להיות בעוצמות שונות, עד כדי חמורות, והופעתן תמיד מעוררת דאגה.
לכל זלזול או הקלת ראש בעמודה הזו – עשויות להיות השלכות.

הקונספט של רשימת “תופעות לוואי” בעלונים של תרופות נובע משילוב של:
דרישות רגולטוריות, אתיקה רפואית, והגנה משפטית.
הגישה הזו התחזקה במיוחד אחרי אסון התלידומיד בשנות ה-50 וה-60, בו תרופה ששווקה ללא אזכורים מספיקים של סיכון גרמה למומים מולדים.
מאז, נחקקו חוקים שמחייבים שקיפות מוחלטת לגבי סיכונים.
על הפיקוח על התרופות בעקבות אסון התלידומיד >>

הבסיס האסדרתי (=רגולטורי): שקיפות לציבור תופעות לוואי
החובה לפרט תופעות לוואי נובעת מדרישות של רשויות רגולטוריות כמו:
– FDA (רשות המזון והתרופות האמריקאית)
– EMA (הסוכנות האירופית לתרופות)
– משרד הבריאות בישראל

הרגולטורים מחייבים חברות תרופות לחשוף כל תופעת לוואי אפשרית שהתגלתה במהלך ניסויים קליניים, דיווחים שמתקבלים לאחר שיווק התרופה, ומחקרים נוספים במידה ומתבצעים.
זהו חלק ממנגנון הפיקוח התרופתי שנקרא pharmacovigilance (מעקב תרופתי).

רשימת תופעות הלוואי נבנית לפי שכיחות סטטיסטית מתוך בסיסי נתונים קליניים:
– תופעות נפוצות (≥1%)
– תופעות נדירות (<0.1%)
– תופעות חמורות (אפילו אם התרחשו רק פעם אחת)

הבסיס האתי – הסכמה מדעת
הרופא המטפל מחויב ליידע את המטופל על סיכונים ותועלות לפני התחלת טיפול.
רשימת תופעות הלוואי היא הכלי שמאפשר למטופל:
– להבין את מלוא הסיכונים
– לשקול תועלת מול סיכון
– להסכים לטיפול מתוך מידע מלא (informed consent)

חובת היידוע נובעת מחוק זכויות החולה, התשנ”ו–1996 >>

פרק ד׳: הסכמה מדעת לטיפול רפואי >>

אבל, בפועל – תרופה
עמודות תופעות הלוואי בעלוני-התרופות, כפי שהן מנוסחות ומוצגות, הפכו במקרים רבים למכבסת מילים מסוכנת, שמטשטשת את ההבדל הקריטי בין:
תופעות קלות, הפיכות, צפויות
לבין –
תופעות חמורות, בלתי הפיכות, ולעיתים עלולות להיות קטלניות – שמתחבאות ברשימה “פורמלית” ולעיתים אינן מובאות לידיעת המטופל.

הבעיות המרכזיות
טרמינולוגיה מטעה
הכותרת “תופעות לוואי” נשמעת כמו משהו שולי, צדדי,
בזמן שבפועל, בזמן שעלולות להיות שם תופעות מהותיות המשפיעות על מערכות גוף שונות, ואף התמכרויות.

שימוש בציון שכיחות כעלה תאנה
“נדיר מאוד” נשמע מזערי. אבל אם מדובר בפגיעה בלתי הפיכה, אפילו תופעה של 1 ל-10,000 מחייבת התייחסות.
תרופות רבות חוסמות או מדכאות מערכות בגוף – והנזק איננו “לוואי”, הנזק ישיר ומהותי.

העלון לצרכן – מסמך משפטי, לא רפואי
העלון נכתב לעיתים קרובות ע”י מחלקה משפטית בחברת התרופות, במטרה להתגונן מתביעות עתידיות.

מסיבות שונות לא כל הרופאים שמתווכים את המידע –  אם זה לחץ זמן, אמון בתרופה, חוסר מודעות, או רצון ‘לא להבהיל את המטופל’.
כתוצאה מכך אנשים נפגעים ומופתעים, לעיתים באיחור רב, ואפילו מגיעים למצב של אל-חזור,
ושומעים תשובות מתסכלות, כגון:
“זה לא מהתרופה”
“זה כתוב בעלון”
“תנסה עוד איזה זמן, אולי זה יעבור”
וכיוצ”ב.

Why Do Doctors Deny Drug Side Effects? >>

המצב הזה הוא כשל, פגיעה בבריאות, באיכות החיים, ובכבוד האדם.
אז מה ניתן לעשות?

הרפואה בישראל נחשבת טובה, אפילו טובה מאוד, ובכל זאת – מרשם רופא
כדאי להיות מעורב, ככל האפשר, בטיפול שמקבלים.
כן – לדובב את הרופא כשהוא רושם תרופת-מרשם.
כן – לקרוא את העלון לצרכן: לראות אם ‘תופעות הלוואי’ יכולות להיות רלוונטיות, ואם אכן – לחזור לרופא לשוחח על התרופה.
לא להסתפק בתשובות עמומות וממעיטות.

מי שמכיר את הסיכון יכול לקבל החלטה מתוך ידע.
מי שלא – עשוי להפוך לקורבן של מערכת רפואית שבחרה לא לדבר.
ואם, כאילו משום מקום, מופיע סימפטום – כדאי לקרוא את העלון לצרכן של התרופה, ולבדוק האם הסימפטום הזה רשום בו.

מדובר בבריאות שלנו!
ספציפית בהקשר לנשימה:
כדאי לדעת שלהרבה תרופות עלולה להיות השפעה לרעה על הנשימה, כגון קוצר נשימה, קושי לנשום, צפצופים בנשימה ועוד.

ניתן למצוא דוגמאות לכך ברשימות “תופעות הלוואי” בעלונים לצרכן של תרופות שונות: התרופה גרמה להרגיש לא טוב
תרופה לנזלת אלרגית >>
תוסף טבעי לטיפול בחרדה, והשראת שינה >>
תרופה לטיפול באלרגיות >>
משכך כאבים ונוגד דלקות >>

גם לתרופות שנחשבות ‘תמימות’ יש ‘השפעות לוואי’:
למשל – פרצטמול >>
נמכרת גם בשמות: אקמול, דקסמול, אברולט, רוקסט, אברול, פראמול, נובימול, רוקמול, פנדול ומכבימול.
אספירין >>
נמכרת גם בשמות: אצטוסל, אספירין, קרטיה, מיקרופירין, טבעפירין, גודמד 100, אספירין קרדיו.

“אמא קנתה את התרופה מהמדף ונפטרה”: מות הצעירה לאחר נטילת האופטלגין – לא הראשון השנה” >>

לקריאה נוספת:

Biases in reporting of adverse effects in clinical trials, and potential impact on safety assessments in systematic reviews and therapy guidelines >> 

From Chest Pain to Vision Changes: 10 Medication Side Effects You Should Never Ignore >> 

Medication Side Effects You Shouldn’t Ignore >>

=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=

Call Now Button
WhatsApp chat
דילוג לתוכן