למה בכלל רעש מפריע לנו לישון? 

זיהוי רעשים הוא אחד מהמנגנונים החשובים להישרדות שלנו, שמפעיל אצלנו תגובת חירום שבקצרה נקראת ‘ברח או הילחם’. (בפועל, אפשריות הרבה יותר תגובות, כגון: קיפאון, אובדן הכרה, ועוד).
לחלק מאיתנו, רעשים מסוימים יכולים לגרום לנו ממש ל’צאת מהכלים’.

אבל למה זו התגובה שלנו?

למה רעשים וצלילים ספציפיים מגרים לתגובת-יתר כזו, ואחרים כאילו ‘לא נוגעים בנו’?
התגובה שלנו לרעש תלויה בגירוי אזור במוח שנקרא אמיגדלה, אותו האזור שעוזר לנו לזהות רגשות.
כשאדם שומע צליל, האמיגדלה היא ש’מחליטה’ באיזה רגש להגיב בתגובה.

בנוסף, האוזן האנושית מסוגלת להעצים גם רעשים שלכאורה חסרי משמעות, ולגרום להם להישמע בעוצמה הרבה יותר גבוהה, למקרה שעלינו לנקוט איזה שהם צעדי התגוננות כדי להישאר בחיים.

פענוח רעשים גם מושפע מחשיפות קודמות שלנו לרעשים, כלומר:
אנחנו יוצרים קישור בין מה שאנחנו שומעים עכשיו למה ששמענו במהלך חיינו. ככל שהרעש מעורר בנו זיכרון לא נעים – כך התגובה הרגשית שלנו לרעש תהיה חזקה.

הנזק שברעש בעוצמה גבוהה   

יכולה להיות פגיעה בלתי-חוזרת בתאי עצב באוזן, שאינם מתחדשים.
פגיעה כזו יכולה להצטבר ולגרום בהדרגה לחרשות חלקית או מלאה.
כמובן שכאשר השמיעה נפגעת – מוגנים מזיהוי הרעש, אבל מאבדים מנגנון הישרדותי חשוב.
כשהרעש הפוגע ממושך – יכולה להיות פגיעה בבריאות.
על רעש כמפגע בריאותי >>

כאן נכנס לתמונה מונח נוסף: זיהום אקוסטי >>
גרים ליד כביש סואן? ליד נמל תעופה? ליד בניין בשיפוץ?
אתם חיים בסביבה מזוהמת מבחינה אקוסטית, וחשופים לפגיעה בבריאות.

טבלת דציבלים של רעשים שונים >>

וכאשר יש תגובה קיצונית לרעש מדברים על  מיסופוניה >>

אז איזה רעשים מפריעים לנו במיוחד בשינה?

שריקה, צלילי לעיסה, חריקת גיר או ציפורן על לוח,
והרעש המרגיז ביותר –
נחירות !

נחירות יפריעו לנו ככל שאנחנו קרובים יותר למקור הנחירות, וגם כיוון שנחירות הן רעש פוסק ומתחדש, נחירות אינן רעש מונוטוני.

נחירות נובעות מצירוף של כמה גורמים, כולל עוצמת הזרימה של האוויר שעובר בלוע:
ככל שהעוצמה גבוהה יותר, כך ייווצרו בלוע מערבולות אוויר, שגורמות לרטט של רקמות רפויות, וכך נוצרות נחירות.
רעש הנחירות ביחס ישר לעוצמת זרימת האוויר.

עודף משקל גורם לנחירות?
נכון, אבל – גם אנשים רזים נוחרים.
כשהאף סתום יש נחירות?
נכון, אבל – גם כשהאף פתוח יכולות להיות נחירות.

ככל שזרימת האוויר בלוע חזקה יותר – כך הנחירות חזקות יותר.

הדרך שמטפלת בשורש הבעיה – מטפלת בהרגעת הנשימה.

ואיך זה עוזר לנשימה בשינה?
הנשימה בשעות הערות משפיעה על הנשימה בשעות השינה.
ככל שהנשימה רגועה יותר ביום כך היה תהיה שקטה יותר גם בלילה,
ובאופן הזה ניתן להפסיק את הנחירות.

לנחירות יש פתרון טבעי לחלוטין:
הסדרת הדרגתית של הנשימה
כפי שהיא נלמדת בסדנאות נשימה בריאה® שיטת בוטייקו
צרו קשר >>
דברו איתי 052-5925318

=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=

רעש, נחירות ופתרון טבעי

1. נחירות הן רעש לא-מונוטוני, חוזר ומתחדש, והן ממשיכות להשפיע על איכות השינה שלנו – לא רק שלנו אלא גם של הסובבים.
2. הקולניות של הנחירות קשורה באופן ישיר לזרימת האוויר בדרכי הנשימה – ככל שהיא חזקה יותר, כך נוצר רעש חזק יותר.

למה הרעש מפריע לנו בשינה?

1. המערכת העצבית מזהה רעש פתאומי או חזק ויוצרת תגובת “ברח או הלחם” – גם אם הגוף ישן. כך השינה מופרעת.
2. חשיפה לרעש ברמת דציבלים גבוהה לאורך זמן עלולה לפגוע בתאי שמיעה ואף להשפיע לרעה על הבריאות הכללית.

מהם גורמי הנחירות והרעשים?

1. נתיב אוויר צר יחסית מול זרימה גדולה יוצר מערבולות אוויר בדרכי הנשימה, מה שמוביל לרטט של רקמות ועל-כן לרעש הנחירה.
2. לא רק משקל גוף עודף גורם לכך – גם מבנה אנטומי, אף סתום או נשימה דרך הפה תורמים לבעיה.

איזה פתרון טבעי קיים לנחירות?

1. הסדרת נשימה – שיפור דפוס הנשימה במשך היום כדי להשפיע גם על הלילה.
2. שינוי תנוחת שינה והקפדה על יציבות ראש וצוואר כדי להפחית חסימה בדרכי האוויר.
3. הפחתת לחצים סביבתיים כגון אלכוהול, עשן, או ישיבה ממושכת – הם מרפים שרירים בגרון ונפח אוויר גדול תוך שינה.