בעיות נשימה אצל ילדים – מאיפה להתחיל?*

(*האמור כאן אינו מחליף התייעצות רפואית מקצועית, ומתייחס אך ורק לבעיות נשימה שמתפתחות באופן הדרגתי: על פני תקופה, בהתחלה הן אינן מורגשות, ובהדרגה הן מחמירות. במקרה של בעיית-נשימה או מצוקת-נשימה שהגיעה פתאום  – יש לפנות מיד לקבלת עזרה רפואית דחופה: זה עלול להיות מצב חירום, בעייה כזו עלולה לנבוע מנוכחות-חפץ-זר במערכת הנשימה).

מידי פעם פונים אלי הורים לקטנטנים שמבינים שנשימת ילדם אינה תקינה, ומחפשים עזרה.
הנה למשל, מה שכתבה לי אחת האימהות:
“פעוטה בת שנתיים וקצת, נוחרת בלילה, נזלת כרונית, נשימה כבדה ביום ודלקות אוזניים חוזרות.
רופא אאג המליץ על ניתוח כפתורים פלוס פוליפים וגרידת שקדים משהו כזה.
רוצה לנסות כל דבר אחר קודם…”

הנה פנייה נוספת:
“רציתי להתייעץ איתך בקשר לילדה שלי, בת שנתיים וחצי.
בחודשיים האחרונים, בלילות, היא נושמת רק מהפה ודי בכבדות, לעיתים אפילו נוחרת.
לקחתי אותה לרופא אאג שהסתכל ואמר שהכול בסדר, ושזה יעבור לבד.
אבל לתחושתי הוא פספס משהו. זה לא משתפר אלא להפך.
אני מתוסכלת ולא יודעת איך לעזור לה לחזור לנשום מהאף.
אני מרגישה שזה משפיע עליה, היא קמה מיובשת ועם שיעולים.
הלוואי ותוכלי לעזור לי בכל דרך שהיא.”

גם אתם הורים לפעוטות עם קשיי נשימה?       
לא יודעים לאן לפנות?
מוזמנים לקרוא כאן כדי להבין קצת במה מדובר.
הצעד הראשון לפתרון הוא לזהות שיש בעייה.

נחירות אצל פעוטות
לא חמוד, לא מתוק, ולא תקין >>
מעיד על שיבוש נשימתי, שדורש הסדרה.

הפסקות נשימה בשינה אצל פעוטות
שיבוש חמור, לא לדחות את הטיפול והפתרון.

חשוב ביותר לעזור לקטנטנים לנשום כהלכה:
– אם שומעים את הנשימה – נדרש לטפל,
– אם הנשימה היא נשימת-פה – נדרש טיפול ונדרשת למידה כדי לעבור לנשימת-אף-בפה-סגור.
– אם בזמן פעילות שקטה – הנשימה מאומצת – נדרש טיפול.
הנשימה צריכה להיות נשימת-אף שקטה ורגועה, והפה צריך להיות סגור.

שינוי הרגלי הנשימה אצל פעוטות מאד מאתגר, יש להתחיל מוקדם ככל האפשר,
בהחלט אפשרי.

יותר ויותר מדברים כיום על הקשר שבין שיבושי-נשימה בשינה אצל פעוטות לשיבושי התפתחות, שיבושי התנהגות, ליקויי קשב ריכוז ולמידה, תת-התפתחות גולגולתית ועוד, כולם מהותיים ביותר להתפתחות, ויכולים להשפיע מהינקות ואילך, במשך כל חיי-האדם.
בריאות הפה: מבט מקיף לקידום הבריאות הכללית (אנגלית) >>

הנושא הראשון אותו יש לבדוק:
האם יש מגבלת-תנועה של הלשון?
לשון קשורה = לשון מוגבלת = לשון תת-תפקודית, יכולה לגרום לקשיי-הנשימה ולשיבושים.
מתחת ללשון יש מיתר, ואם הוא מגביל את תנועת-הלשון, אפילו במעט, זה יכול להיות מקור לצרות רבות,
מתחיל מקושי ביניקה ובאכילה, ממשיך בשיבושי נשימה בשינה, ומכאן קצרה הדרך לפגיעה בהתפתחות ובתפקוד.
יש להגיע עם הפעוט/ה לבדיקה אצל מי שמתמחה באבחון תפקוד הלשון, ובהתרתה אצל פעוטות.
היחסים האנטומיים של הלשון עם מערכת הגוף (אנגלית) >>

ב-2024 יצא ספר מקיף ומומלץ בנושא, בעברית:
מה הקשר? / ענבל בונה ודר. אייל בוצר
על השפעת לשון קשורה ותפקודי הפה על גופנו ועל בריאותנו – מינקות ועד בגרות.
כותבי הספר הם מטובי המומחים בנושא:
ענבל בונה – יועצת הנקה עם שנים רבות של ניסיון בתחום,
דר. אייל בוצר – מנהל מרפאת השיניים לפעוטות, ילדים ונוער במרכז הרפואי תל אביב איכילוב, מנהל המרכז למחקר ולטיפול בלשון קשורה והנקה, מרצה בינ”ל בתחום, ממציא מכשיר לתרגול לשון TongueGym, ועוד.
שניהם ממייסדי איגוד המומחים הישראלי ללשון קשורה ותת-תפקודית IPAST.
בספר הם משתפים בידע הרב שלהם, ומבהירים היטב את הקשר בין תפקוד הלשון לבריאות ולהתפתחות.
כלולים בו איורים וצילומים רבים, הסברים מפורטים ושפע רב של מקורות והפניות למחקרים.
מוזמנים להתרשם מענבל ואייל כאן >>
לפרטים ולרכישה >>
אם הלשון נבדקה, ונמצא שתנועת-הלשון תקינה, אינה מוגבלת, ואין צורך בהתערבות ניתוחית להתרתה,
יתכן והטיפול הנדרש הוא שינוי הרגלים,

על הפעולה התקינה של אברי הנשימה העליונים
אפשר לקרוא בספר: “גברת לשון” / אריאלה שרון
אריאלה שרון קלינאית תקשורת, מעל 30 שנות ניסיון.
הספר מיועד לילדים, כתוב בחרוזים, עם איורים מקסימים,
ומסביר בצורה בהירה את נחיצות הטיפול.
לרכישת הספר, דברו עם אריאלה 053-2751012

ספר נוסף להקניית הרגל תקין – קינוח אף:
“המסע לקינוח האף” / אורה רטס דוידוביץ ושרון רטס דוידוביץ
איך ללמד ילדים לקנח את האף באופן בריא?
מיועד לעזרה להורים לילדים בני שנתיים עד שש,
סיפור מצויר, שמיועד ללמד ילדים לקנח את האף בדרך בריאה,
הספר קיים בפורמט פיזי, ובפורמט דיגיטלי
סרטון ביוטיוב >>   כתבה על הספר >>   לרכישה ישירות מהמחברות >>
ובאתרי ספרים: ספרי ניב >>    עברית >>   סטימצקי >>   אינדיבוק >>   סיפריאפ >>   מנדלי מוכר ספרים ברשת >>

שיבושי-נשימה והתפתחות הלסתות והגולגולת – קשורים זה בזה

זה מתבטא בקושי לשמור את הפה סגור, ביום/בלילה,
והקושי בסגירת הפה משפיע על מבנה הלסתות.
כדאי לדעת שכבר בגיל הרך ניתן להתחיל טיפול להכוונה תקינה של התפתחות הלסתות,
מומלץ לחפש מומחים לטיפול בתחום הספציפי, רופאי שיניים ומומחי פה ולסת שמטפלים כבר בגילאים צעירים.
אם רופא-מומחה בדק ואמר לכם לחכות עד גיל 12 או 13 –
סימן שאינו מטפל בגיל הרך, חפשו מומחה אחר.
Mouth-breathing-malocclusion-and-the-restoration-of-nasal-breathing >>

כאן תוכלו למצוא מומחה שמטפל כבר מהגיל הרך ואילך >> 

ניתן לקרוא עוד על כך בספר:
“כשתגיעו לגשר תדלגו מעליו, יישור שיניים – אפשר גם אחרת” / דר. מיכאל גורבונוס, ז”ל
דר. מיכאל גורבונוס ז”ל, רופא שיניים, חלוץ ופורץ דרך בעולם ובישראל בתחום האורתודונטיה התפקודית,
מייסד ארגון IFUNA הבינ”ל >>
כתבה על הספר >>    כתבה נוספת >>
לרכישה באתרי ספרים:  מנדלי מו”ס >>   ספרי ניב >>   עברית >>   סטימצקי >>   סיפריאפ >>   אינדיבוק >>   ביבוקס >>   פורת >>

איך פעוטות לומדים? 

פעוטות לומדים הרבה התנהגויות בחיקוי ובהעתקה:
הילד רואה מה שעושים אחרים בסביבתו, ומעתיק מהם את ההתנהגות, מבלי לעצור לחשוב ‘מה אני עושה’ ‘למה אני עושה את מה שאני עושה’…
למשל –
כשמישהו בסביבה נושם נשימת-פה – הפעוט ירכוש את ההרגל המזיק הזה של נשימת-פה.
כשמישהו בסביבה מתעטש בקולי קולות – הפעוט ילמד להתעטש בקולי קולות
כשמישהו בסביבה מכחכח תדיר בגרונו – הפעוט ילמד לכחכח בגרונו.
וכך גם לגבי שיעולים, תיאום נשימה ודיבור, דיבור מהיר, דיבור בקול רם, לעיסה,
או כל הרגל נשימתי שחוזר על עצמו בסביבה.

הדרך הכי מהירה ללמד את הילד הרגלים בריאים –
לתת דוגמה, שזה מה שהילד יראה – ויטמיע. 

ולכן –
חשוב שבסביבתם הם יראו דוגמאות בריאות לנשימת-אף תקינה: הורים, מורים, וכלל המבוגרים.
זה מפתח לחולי או לבריאות.
בהרבה מקרים ההורים אינם מודעים לכך שהילד לומד מהם את ההרגל הנשימתי הלקוי,
ולכן כל כך חשוב להבין מה קורה.
ידע נוסף על חשיבות ויתרונות נשימת אף בפה סגור, ניתן למצוא בספר שהוצאתי על הנושא:

“למה אף?” / אורנה אדריאנסן

לרכישת הספר צרו איתי קשר >>
אפשר גם במס. הנייד שכאן בראש העמוד.

אם אתם עצמכם מתמודדים עם קושי בנשימת-אף-בפה-סגור –
חשוב שתסדירו את הנשימה שלכם,
למענכם ולמען ילדיכם,
דברו איתי לקבלת פרטים על סדנאות נשימה בריאה® שיטת בוטייקו, בהנחייתי
=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=

למה האף נסתם דווקא בלילה?

1. כשמדברים על אף סתום בלילה, נוטים להאשים מיד הצטננות, שפעת או אלרגיה, אבל אז עולה השאלה: אם זה המקור, למה ביום האף פתוח?
2. העובדה שהאף נסתם בעיקר במצב שכיבה ובלילה מצביעה על גורמים נוספים פחות מוכרים, כמו תנוחת הגוף, ריפלוקס ודפוסי נשימה.
3. מי שחווה אף סתום בלילה שמתנקה זמן קצר אחרי הקימה מכיר את התופעה: מצב שמשתנה ברגע שמשנים תנוחה.
4. כדי לטפל באף הסתום באמת, צריך להבין לא רק מה קורה באף עצמו, אלא גם מה קורה בזרימת הדם, במערכת העיכול ובנשימה בזמן שינה.

השפעת כוח הכובד ושכיבה על אף סתום בלילה

1. כוח הכבידה מושך את נוזלי הגוף והדם כלפי מטה. בשכיבה, ה”כלפי מטה” הזה מתפזר אחרת מאשר בעמידה או ישיבה.
2. במצב שכיבה הדם עשוי להישאר זמן רב יותר בפלג הגוף העליון, כולל ברקמות העדינות שמרפדות את פנים האף והסינוסים.
3. כשברקמת הרירית באף נאסף יותר דם, הנפח שלה גדל והיא תופסת יותר מקום, מה שמצר את מעבר האוויר ויוצר תחושת אף סתום.
4. לכן קורה לא מעט שאף שהיה סתום מאוד בשכיבה “נפתח” תוך דקות אחרי שעוברים לישיבה או עמידה, כשהדם מתפזר מחדש.

מה אפשר לעשות עם האף הסתום שנגרם מהשכיבה?

1. להגביע מעט את החלק העליון של הגוף בשינה, כך שראש, כתפיים וחזה יהיו גבוהים יותר מהרגליים.
2. פתרון פשוט הוא ללכסן מעט את המיטה, ולא רק להגביה את הראש בכרית גבוהה מדי שמעמיסה על הצוואר.
3. הגבהה עדינה של כל פלג הגוף העליון יכולה לשפר את ניקוז הדם והנוזלים מהאף והסינוסים ולהפחית סתימות.

ריפלוקס, צרבת ואף סתום בלילה

1. ריפלוקס הוא מצב שבו מיצי קיבה עולים במעלה הוושט ולעיתים מגיעים עד לנתיבי הנשימה העליונים.
2. כאשר ריריות הגרון ומעברי האוויר נחשפות למיצי קיבה, הן מגיבות בגירוי, ליחה ותוספת ריר מגן.
3. אותו ריר מוגבר יכול להופיע גם כ”נזלת” או תחושת אף סתום, למרות שלא מדובר בהצטננות או וירוס.

מה אפשר לעשות כדי להפחית אף סתום שנובע מריפלוקס?

1. להרחיק אכילה משעת השינה, ולבדוק כמה שעות הפסקה בין אוכל לשינה משפרות את המצב.
2. לזהות מאכלים שמחמירים אצלך את הצרבת והריפלוקס, כמו מאכלי חלב, מזונות שמנים מאוד, חריף וכדומה, ולהפחית אותם בערב.
3. שילוב של שינוי תזונתי עם תנוחת שינה מתאימה יכול להפחית מאוד גם את תחושת האף הסתום.

איך דפוס הנשימה גורם לאף סתום בלילה?

1. כשאנחנו נושמים “יותר מדי” ביחס למה שהגוף באמת צריך (נשימה גדולה או מהירה מדי), האף מפעיל מנגנוני הגנה.
2. אחד ממנגנוני ההגנה הוא סתימה חלקית של האף, כאילו הגוף “סוגר חלונות” כדי להפחית את זרימת האוויר המוגזמת.
3. בלילה, כשהפעילות הגופנית אמורה להיות מינימלית, הנשימה צריכה להיות קטנה, רגועה ושקטה במיוחד.
4. אם גם בזמן שינה הנשימה נשארת חזקה ועוצמתית, היא מעודדת את האף שוב ושוב להיסתם.
5. שיטת בוטייקו מתמקדת בדיוק בזה: הסדרה הדרגתית של דפוסי הנשימה, מעבר לנשימת אף שקטה והפחתת “אובר דרייב” של הנשימה.

כיצד שינוי דפוס הנשימה יכול לשחרר אף סתום בלילה?

1. עוברים בהדרגה לנשימה עדינה ושקטה יותר, בעיקר דרך האף, גם ביום וגם כהכנה לשינה.
2. מורידים את קצב ועוצמת הנשימה, כך שהגוף מרגיש בטוח ולא נזקק יותר לסתום את האף כהגנה.
3. עם הזמן ניתן לראות פחות התעוררויות מאף סתום בלילה ותחושה כללית של נשימה רגועה יותר בשינה.

שאלות נפוצות על אף סתום בלילה