כמה זמן אפשר לא לנשום?*
כל אחד שתשאלו – יאמר דקה, במקרים נדירים – קצת יותר.
אבל כשמדובר בעצירת-נשימה שנעשית מתחת למים, על ידי מי שמתאמנים במיוחד לכך – יש אנשים שמסוגלים לעצירות נשימה ארוכות במיוחד.
הניסיון הראשון לשיא בעצירת נשימה מתחת למים, בעומק של 6 מטרים וללא ציוד מיוחד, נקבע על ידי אמריקאי בשם רוברט פוסטר, בקליפורניה, ב-15 למרץ 1959:
13 דקות 42.5 שניות !!!
מדהים, קשה להבין, ובכל זאת עם השנים, נוספו שיאים ממושכים יותר.
ב-2012 ספורטאי שמתמחה בצלילה חופשית ובעצירות נשימה מתחת למים, בשם סטיג סברין, קבע שיא של 22 דקות, בהן שהה עם ראשו במים, ולא נשם, כאן >> אפשר לראות אותו קובע את השיא הזה.
על צלילה חופשית בישראל >>
מאוחר יותר, ב-28 לפברואר 2016 קבע בברצלונה, ספרדי בשם אלייקס סגורה וונדרל, שיא חדש של 24 דקות 3.45 שניות. 
אפשר לראות אותו קובע את השיא הזה, כאן >>
השיא הזה הוכר כשיא גיניס >>
אלייקס התכונן לכך תקופה ארוכה באימונים מיוחדים ובטכניקות מיוחדות.
הוא סיפר שבאימונים הצליח לא לנשום זמן ממושך יותר מהזמן שקבע בשיא שהוכר.
התופעה של תוצאה טובה יותר באימונים מוכרת בקרב צוללני צלילה חופשית.
לדבריו, כאשר הוא עוצר את נשימתו ביבשה – הוא חושב על הלב שלו, והדופק שלו עולה.
במים קורה דבר אחר: במים, כאשר השרירים רפויים קצב הלב מואט, והוא ‘מתנתק, עד כדי כך שהוא כמעט נרדם…
כאן >> הוא מספר על ההכנות שעשה.
השיא לנשים לעצירת נשימה מתחת למים >> נקבע ב-2009: 18 דקות 32.59 שניות.
ב-7 למרץ 2021, נקבע שיא גיניס חדש בעצירת נשימה מתחת למים >>
בודימיר סובט, בגיל 56, מקרואטיה ועוסק בצלילה חופשית במשך כ-8 שנים.
השיא שקבע: 24 דקות ו-37 שניות.
את השיא קבע במסגרת אירועים לקידום הטיפול בסובלים בנזקים מרעידות אדמה, מהן קרואטיה סובלת לעיתים קרובות.
בדימיר סיפר שהתכונן מעל 3 שנים, 6 אימונים בשבוע, ותוך כדי עצירת הנשימה מתחת למים הוא בעיניים עצומות, מקשיב לדופק שלו.
לצפייה >>
קוסם בשם דיויד בליין, מספר כאן >> על ההכנות והטכניקה לעצירת נשימה מתחת למים, במשך 17 דקות.
בראיון אצל אופרה וינפרי, הרופא של דיויד בליין תיאר מה קורה בגוף מבחינה פיזיולוגית >>
דיויד בליין שיתף בדרך בה הסיט את תשומת ליבו מעצירת הנשימה: במהלכה שיחק במוחו ‘ארץ-עיר’: עבר בראשו על כל הא’-ב’ ולכל אות הצמיד שם של אדם, מקום, ארץ, דמות היסטורית וכיוצ”ב..
עצירות-נשימה ארוכות במיוחד – איך זה קורה?
קלייטון קאול, יו”ר רפואה מונעת תעסוקתית וחלל במרפאת מאיו ברוצ’סטר, מינסוטה, מסביר >>
תפקוד הריאות ומשך הזמן הפוטנציאלי לעצירת הנשימה – משתנים מאוד מאדם לאדם.
לדבריו, אנשים קצרי-גוף נוטים לתפקוד ריאות נמוך יותר בהשוואה לאנשים ארוכי-גוף, ואצל נשים פחות ב- 10% עד 12% גם כיוון שבהכללה ניתן לומר שמבנה הגוף שלהן קטן יותר.
הפרמטרים של עצירת נשימה מוכתבים בראש ובראשונה על ידי תהליכים בהם מעורבים קולטנים כימיים בחלק מגזע המוח שנקרא medulla oblongata’ ‘ ובו מתנהלת בקרת הנשימה.
הקולטנים האלה פועלים באופן דומה לתרמוסטט במערכת מיזוג:
כאשר פחמן דו חמצני מגיע לרמה מסוימת בזרם הדם, הקולטנים הכימיים האלה משדרים מסר שפירושו “צריך לנשום”.
תהליך נוסף שמעורב כאן נקרא רפלקס הרינג-ברויר Hering-Breuer reflex שתפקידו למנוע ניפוח-יתר של הריאות. בנשימה עמוקה מפעילים את הרפלקס הזה, ואם זה קורה כאשר הריאות כבר מלאות – נשלחים מסרים למרכז בקרת הנשימה במוח שמטרתם לדכא את הנשימה, הם מזהים שכבר נלקחה נשימה.
עוד חשוב לדעת בנושא
במהלך עצירת-נשימה ממושכת יכולה להיגרם סחרחורת, ויכולות להיות התכווצויות חזקות של הסרעפת ושל שרירי העזר לנשימה – השרירים הבין-צלעיים.
התופעות האלה קורות בגלל רמות גבוהות וחריגות של פחמן דו חמצני, שנצבר בגוף כשלא נושמים.
לכן כדי להגיע לעצירות נשימה ארוכות נדרשים אימונים רבים וממושכים, גם ברמה הפיזיולוגית וגם ברמה הנפשית.
בהקשר הזה מעניין להזכיר את ‘רפלקס הצלילה’ >> ומשפיע לרגיעה >>
עצם המגע של מים קרים בפנים גורם להאטה בקצב הלב, ולהגברת בהזרמת דם אל אברי הגוף הפנימיים על חשבון הזרמת דם לידיים ולרגליים.
זה מסביר למה השיאים שנקבעים – מתרחשים במים.
עוד יכול לעניין אתכם: קוצר נשימה ואסטמה | טיפול אלטרנטיבי בדום נשימה
* המידע המובא כאן הוא לידיעה בלבד, ואינו מהווה המלצה כל שהיא להתנסות באמור כאן *
