ציפי (שם בדוי) כתבה:”הבן לקח את האוטו לנסיעה,
והחזיר אותו שטוף נקי ומצוחצח – כיף!
אבל –
בשטיפה ריססו את האוטו מבפנים בריח איום !
קשה להיות באוטו,
סבל נורא.
הפתרון שלי?
כשאני באוטו אני נושמת דרך הפה,
כך אני פחות מריחה את הריח הרע הזה…”
!!!!
=.=.=.=
מישהי אחרת סיפרה לי שכשהיא חותכת בצל –
היא מקפידה לנשום נשימת-פה,
כי כך היא מריחה פחות את הבצל…
=.=.=.=
ועוד מישהי שלא יכלה לסבול ריח של קשישים במשפחתה –
עברה לנשימת-פה
והגיעה אלי בסביבות גיל 70
כשהיא סובלת ממחלת ריאות קשה!
=.=.=.=
כדאי וחשוב לדעת:
מעבר לנשימת-פה – רעיון גרוע!
נשימת-פה מפרה איזון נדרש, מביאה אתה נזקים:
בפה עצמו גורמת לפגיעה ברקמות החניכיים, השיניים, הלשון, בלוטות הרוק,
כמו גם פגיעה בגרון, בלוע, במיתרי הקול, ובהמשך מערכת הנשימה >>
בהתייחס לריח והרחה:
ריח הוא מולקולות שמתעופפות באוויר, חלקיקים קטנים של חומר.
מולקולות כאלה נקראות גם חלקיקים נדיפים, כי הם מתנדפים ומתפזרים באוויר.
כשחלקיקים נדיפים כאלה פוגשות באף את העצב המריח – המוח מזהה אותן, ואנחנו יודעים אם הרחנו חומר ניקוי, מטהר אוויר, בצל, או כל חומר אחר.
רוב המולקולות מגיעות בשאיפת-אף,
אבל מעטות מן המולקולות יכולות להגיע גם בשאיפת-פה, כשהן עולות מהגרון ומגיעות למעלה האף.
די במספר מועט כדי שהמוח יזהה אותן.
מה קורה עם אוויר שנשאף?
הוא מיועד להגיע לתוך מערכת הנשימה, אל הריאות.
הריאות לא בנויות להתמודד עם חומרי ניקוי, מטהרי אוויר, ולא עם מאכלים.
הריאות הן אבר פנימי בגוף, שצריכות להישמר בתנאים האופטימליים המתאימים להן, ולא להיחשף לחומרים כימיים,
פלסטיים, תעשייתיים, אגרסיביים וכד’.
מה קורה כשלריאות מגיעים חומרים אגרסיביים?
יכולות להתפתח תגובות רבות, כולן קשורות להתמודדות של רקמת הריאות עם הפולשים הזרים.
יכולה להיות תגובה דלקתית:
זו יכולה להיות מקומית בריאות, אבל יכולה גם להתפשט משם למעמקי הגוף.
יכולה להיות תגובה דרסטית:
במהלכה יש הרס של תאים בריאות, עד כדי הצטלקויות (נפחת ריאות, ברונכואקטזיס, ועוד).
הרס תאים בריאות לא ניתן לשיקום.
איך התגובות הנ”ל מרגישות?
הן מתבטאות בקשיי נשימה:
בהתחלה קלים ומידי פעם, ויכולים להחמיר עד כדי קושי מתמיד בנשימה.
במצבים כאלה כל נשימה מהווה מאמץ, צריך להיעזר בחמצן.
כשנגרם הרס רב לריאות – אין במה להיעזר.
אז איך צריך לנשום?
דרך האף בלבד, כשהפה סגור.
ומה ציפי יכולה לעשות עד שהריח באוטו יתפוגג?
כמובן לאוורר את המכונית ככל האפשר,
ואפשר להיעזר במסכה, מסוג המסכות שעטינו בקורונה:
להתיז עליה טיפה שמן טבעי בריח נעים – כגון הדרים או לבנדר – לעטות את המסכה,
ולנשום נשימת-אף-בפה-סגור!
עוד על חשיבות ויתרונות נשימת-אף-בפה-סגור, בספר שהוצאתי: “למה אף?” >>
אם אתם מתקשים בנשימת-אף-בפה-סגור –
זה הזמן להשתתף בסדנאות שאני מנחה
סדנת נשימה בריאה® שיטת בוטייקו
לומדים את הסיבות, היתרונות, וחשיבות הנשימה התקינה,
ושגרת תרגול שבהדרגה תאפשר להסתגל לנשימת-אף-בפה-סגור.
נשימת פה עובד גרוע – מבוא
- נשימת פה משמעותה שאוויר נכנס דרך הפה במקום האף — לעיתים באופן קבוע, גם בשינה וגם ביום.
- למרות שזה נראה פתרון פשוט, הנשימה דרך הפה עלולה לגרור בעיות בריאותיות רבות מהשורש.
מה הבעיות בנשימת פה?
- אוויר פסול — האף מסנן, מחמם ומלחלח את האוויר לפני שהוא מגיע לריאות. כשנושמים דרך הפה — הגוף מקבל אוויר קר, יבש ולא מטופל.
- יובש בחלל הפה — גורם לאיבוד הגנה טבעית, יובש גרון, חניכיים רגישות, ואף עששת ושיניים פגומות.
- עומס על שרירי גרון ולוע — השרירים נחלשים בהיעדר תרגול ומתיחה נכונה, מה שעלול להוביל לנחירות, חוסר יעילות נשימתית ושינה לקויה.
השלכות ארוכות טווח
- פגיעה באיכות השינה — שינה לא רצופה, התעוררויות בלילה, חוסר רעננות בבוקר ועייפות יום-יומית.
- פגיעה בשיניים וחניכיים — יובש קבוע בחלל הפה מובל לעששת, רגישות וכאבי חניכיים.
- נשימה לא יעילה — ריאות לא מקבלות חמצן מיטבי, מה שגורם לעייפות כללית, ירידה ביכולת תפקודית ולעיתים גם לסחרחורות.
איך לשפר ולעבור לנשימת אף
- להקפיד על נשימה דרך האף במשך היום — במיוחד בעת מנוחה, שינה, פעילות קלה והירגעות.
- לשמור על היגיינת פה טובה, ללחלח את חלל הפה ולהימנע מיובש — כך שהגוף לא “יחפש” אוויר דרך הפה.
- לתרגל תרגילי נשימה לגרון, לשון וללוע — לחזק את השרירים ולעודד מעבר נשימה אפית תקינה.
- לבדוק חסימות אף, אלרגיות או בעיות מבניות באף — במידת הצורך לפנות למומחה אף-אוזן-גרון.
