נחירות בשפות שונות   

נחירות נוצרות בגרון בשינה, כאשר האדם הישן נושם בחוזקה. אוויר שעובר בעוצמה ומרטיט רקמות במעברי האוויר – מייצר שם נחירות.
אצל אדם ער עשויות להיות נחירות באקראי, כתוצאה מנשימה עוצמתית תוך כדי צחוק.
למעשה, נחירות נוצרות תמיד מנשימה עוצמתית, גם הנחירות שמתרחשות בשינה.
בעברית נחירות מתוארות כמו קדיחה, נחירות כמו ניסור, נחירות כמו קטר של רכבת, נחירות כמו רעש של טרקטור, פטיש וכו’.
בשפה הדנית תיאור פחות מוכר לרעש הנחירות: כמו הרעש שעושים דגי בקלה כשהם מועלים מן הים לחוף.
הנה פעלים שמתארים נחירות בשפות שונות:
אנגלית: snore‏‏‏‏
גרמנית: schnarchen‏‏‏‏
הולנדית: snurken‏‏‏‏
לטינית: stertere‏‏‏‏
ספרדית: roncar‏‏‏‏
פינית: kuorsata‏‏‏‏
פרסית: خرخر كردن‏‏‏‏
צ’כית: chrápat‏‏‏‏
צרפתית: ronfler‏‏‏‏, אותו הפועל משמש גם לתיאור צלילים שמשמיע חזיר.
פולנית: chrapanie כרעש של ברווז, דוב או חזיר.

 בשפה העברית להטיות שורש נ.ח.ר שני מובנים –
המקובל ומוכר – נחירות = רעש קולני של נשימה בשינה. המילה “נחרת” מופיעה בירמיה ח’ ט”ז : “מדן נשמע נחרת סוסיו”
השני, פחות מוכר: ננחר = מוות בדקירה בגרון בסכין או בשיפוד חד: בהמה ננחרת על ידי קצב (תוספתא חולין 11 – “או נוחרו או מולקו”)
‘בתי-נחירה’ הם צירוף מחליף ל’בית  מטבחיים’.
ואבן שושן כותב ‘הנוצרים נוהגים לנחור את החזירים’.

בתלמוד הבבלי במסכת חולין, מוזכר כי לפי ר’ עקיבא: “לא בא הכתוב אלא לאסור להן בשר נחירה,
שבתחלה הותר להן בשר נחירה, משנכנסו לארץ נאסר להן בשר נחירה” (דף יז עמוד א).
אצל חז”ל גם מופיעה נחירה כחניקה, ולפי רש”י משמעות המילה “נוחרו” היא חונקו. (שם, דף פה, עמוד ב).

בהקשר לנחירות יש בעברית מילה נוספת שכמעט ואינה בשימוש: נחרה,
שהיא השם של הרעש שהנחירות מייצרות: “מִדָּן נִשְׁמַע נַחְרַת סוּסָיו מִקּוֹל מִצְהֲלוֹת אַבִּירָיו רָעֲשָׁה כָּל הָאָרֶץ” (ירמיהו ח טז).
למרות הקירבה הצלילית של ‘נחיריים’ ו’נחירות’ – הנחירות אינן מיוצרות בנחירי-האף, רעש הנחירות נוצר בגרון, ומי שגרונו יבש – גרונו ניחר.
בעולם החי קרנפים מבטאים כעס ברעש נחירות, זה אינו דימוי מוכר: רעש הנחירות כרעש קרנפים.

בנורפולק שבאנגליה יש  שני יישובים שבשמם ‘נחירות’:       
Great snoring ו-Little snoring
נחירות גדול ונחירות קטן…. הם הוקמו במאה החמישית על ידי הסקסונים, שהגיעו מאירופה,
ובעבר נקראו  Snear (מהיר, עירני). הפועל snoring הופיע בשפה האנגלית במאה ה-13, והיא קרובה ל-snora באנגלית עתיקה יותר, שמשמעותה להתעטש.

חשוב לדעת שנחירות אינן אינן סתם רעש, הן גם מטרד, וללא טיפול הנחירות גורמת בהדרגה לפגיעה מצטברת בבריאות.
על מה מעידות נחירות >>
פתרון טבעי לנחירות >>
נשימה בריאה® בשיטת בוּטֵייקוֹ – שיטה בינ”ל להסדרת הנשימה והשינה בדרך טבעית והדרגתית.

לקריאת מידע נוסף >> 

נחירות בשפעת ושינויים בשינה – מבוא

1. בתקופת שפעת או מחלות דרכי נשימה עליונות, קיימת עלייה בבצקת הריריות, אף סתום, ושחרור רקמות הגרון – וזהו בסיס לתנאים שנוחרות נוצרים בהם.
2. השינה בשעת מחלה נוטה להיות פחות רצופה, עם יתר תנועה, שינוי תנוחה תכוף, ועייפות מוגברת – כל אלה עשויים להשפיע על דפוס הנשימה בלילה.

למה שפעת יכולה להשפיע על נחירות?

1. החסימה באף בעקבות ריר מוגבר או אף סתום מפעילה נשימה דרך הפה – מה שמגביר את מידת הרטט של רקמות הגרון.
2. הגוף במצב מחלה נוטה להיות מותש, השרירים נרפים יותר, כולל שרירי הגרון – מה שמוביל לחולשה בנתיב האוויר ויותר נחירות.
3. עייפות, חום ושינויים בתנוחת השינה יכולים לגרום לשינה על הגב – תנוחה שמקלה על הופעת נחירות.

השפעות אפשריות על הנשימה והשינה

1. נחירות ביום שלאחר מחלה עשויות להעיד על המשך חסימה או שיבוש נתיב הנשימה – כדאי לבדוק אם הן ממשיכות גם אחרי ההחלמה.

מה ניתן לעשות?

1. לטפל בנתיבי האוויר העליונים – למשל: לנקות אף סתום, להשתמש בטיפות אף או באמפולות רוטוקס לפי הצורך.
2. לעודד שינה בתנוחה על הצד או עם ישיבה קלה למעלה – על-מנת להקל על זרימת האוויר ולהפחית נחירות.
3. אם הנחירות ממשיכות גם לאחר סיום המחלה – לשקול בדיקה אצל מומחה נשימה או רופא שינה כדי לשלול סיבוכים כמו דום-נשימה.