“כבר עברתי ניתוח מחיצות, והאף שלי סתום!”
משפט שגור שאני שומעת מהרבה אנשים שמתקשרים אלי.
בעצם הם חווים קושי עצום בנשימה, ולא רק שכבר חשבו שאחרי הניתוח הכול יסתדר, הנה הם מוצאים את עצמם שוב בפני אותו הקושי.

אז איך זה קורה?

ראשית כמה מילים על מחיצת האף:
אין באף ‘מחיצות’ אלא יש מחיצה אחת ויחידה בלבד, והיא מצויה בין שני צידי האף, במרכז האף, ולאורכו. יש האומרים שהיא מפרידה בין שני צידי האף, ויש האומרים שהיא מחברת את שני צידי האף לאף אחד, עניין של זווית ראייה.

תפקידה של מחיצת האף

– מחיצת האף משתתפת בניתוב האוויר במעלה האף >>
– מהווה מקום אחיזה לרקמות ריריות עשירות בנימי-דם, שמרפדות את פנים-האף.

קצת על מבנה מחיצת האף

החלק העליון של המחיצה עשוי מעצם, כלומר הוא קבוע, חסר גמישות, אינו דינמי, אינו זז ממקומו, ואינו מתכופף מעצמו. יתרת המחיצה ורוב החלק שלה שמצוי באף הבולט מהפנים, עשוי מסחוס שיש לו גמישות מסוימת.
למרות שאנשים רבים מאובחנים כבעלי מחיצה עקומה וזה ההסבר שניתן להם לקשיי-הנשימה שהם חווים, בפועל מעטים האנשים שאצלם זו הסיבה.

שיבושי מבנה

לעיתים רחוקות מבנה מחיצת האף נפגע, למשל אצל אדם שאיתרע מזלו ושבר את האף.
כשמדברים על שבר, מדברים על היותו בחלק הגרמי של האף. זה מצב שבעקבותיו אכן מחיצת האף יכולה לחסום באופן פיזי, זמני עד קבוע, את מעבר האוויר באחד מצדי האף, וכך עשוי להיגרם מצב של אף סתום פיזית.
קשה מאוד לחיות כך, ולכן לרוב ממש בסמוך לקרות השבר – מנתחים את מחיצת האף, כדי לישרה ככל האפשר.

החלק הסחוסי של מחיצת האף

בהיותו סחוס – יש בו גמישות, והוא מגיב לכוחות השרירים בפנים שפועלים עליו.
מאחר ואיננו סימטריים, אנחנו מפעילים כוחות לא שווים בשני צידי הפנים והאף. הכוחות הלא שווים האלה יכולים להשפיע להתעקמות מחיצת-האף. אצל רוב האנשים מחיצת האף אינה ישרה, פשוט משום שהם מפעילים את השרירים באופן בלתי סימטרי.
יחד עם זאת, בדרך כלל, גם כאשר החלק הסחוסי של מחיצת האף אינו ישר כסרגל, בפועל, אין בכך כדי לגרום לקושי נשימתי קבוע או כרוני.

נזקים נוספים אפשריים במחיצת האף:

א) חור במחיצת האף, בעקבות הסנפת סמים. שיבוש רציני לנשימה ובלתי הפיך, שלא ניתן לתקנו.
ב) פגיעה בתצורת חללי-האף ומכך גם בזרמי-האוויר שעוברים באף, כתוצאה מניתוחים מיותרים.
ג) נזק בעקבות התקנת נזם.
ד) נזק בעקבות ניתוחים אגרסיביים, למשל, סינדרום האף הריק >>

איך יודעים האם האף שמתנהג או מרגיש סתום – באמת סתום?

מי שסובל מאף סתום, וחושב שיש לו בעיה מבנית באף, או אולי זה מה שאמרו לו, שיעשה בדיקה:
האם כשהוא עושה ספורט הוא סובל מאף סתום?
למשל, דיבר איתי שחקן כדורגל, שהתלונן שהוא סובל מאף סתום, ואמרו לו שמחיצת האף שלו עקומה.
בשיחה קצרה אתו הסתבר שתוך כדי משחק כדורגל, מעולם לא חשב על מצב האף הסתום שלו, מעולם לא התמודד עם תופעת האף הסתום. יותר מכך: התאפשרה לו נשימה חלקה וזורמת, ללא כל קושי.
המשמעות היא שבעצם אין באף שלו בעיה אנטומית או מבנית!
התגלית הזו בדרך כלל מאוד מפתיעה את הסובלים מקשיי נשימה, שהרי בעבר אמרו להם שהקושי שלהם בנשימה נובע מכך שמחיצת האף (“מחיצות”) שלהם – עקומה (“עקומות”)…
אז מסתבר שלא כך.
מניסיוני בהדרכת נשימה בריאה® שיטת בוטייקו, אני יכולה להעיד שאנשים רבים שגילו את התגלית הזו, היו מופתעים, ובו בזמן נחסך מהם ניתוח אף שכמעט כמעט הגיעו אליו (שלא לדבר על ניתוח שני או שלישי).
יותר מכך:
העובדה שאנשים עוברים ניתוח ליישור מחיצת האף, ותוך זמן מה (אינדיבידואלי) שוב מתמודדים עם קושי בנשימת אף – מצביעה על כך שקיים גורם אחר לקושי הנשימתי ולאף הסתום, והאשמה אינה בהכרח במחיצת-אף עקומה.
כאשר אנשים אלה נבדקים, לפעמים נאמר להם שהמחיצה שוב התעקמה, כתוצאה מ‘זיכרון סחוס’.
בפועל ההתעקמות החוזרת של מחיצת האף אחרי הניתוח – נובעת מאותה ההפעלה הבלתי שווה בעוצמתה של שרירי הפנים משני צידי האף.
לא זיכרון, ולא זיכרון סחוס: פשוט הפעלת כוח שונה של שרירי הפנים.
בדיוק כשם שהשרירים שלנו פועלים שונה בצד ימין של הגוף מפעולתם בצד שמאל של הגוף – כך גם בשרירים בשני צידי הפנים: הכוח הלא זהה הזה מסיט את המחיצה הסחוסית ממקומה ה’ישר’ בעקבות הניתוח.
אולי היה ניתן למנוע את חזרת מחיצת-האף למצבה העקום – לו היה נהוג לעשות פיזיותרפיה ספציפית לכך. אבל הכיוון הטיפולי הזה לא קיים.

אם כך, נשאלת השאלה: למה אף שאינו סתום פיזית – מרגיש סתום?

מסתבר שאף שלא משתמשים בו כהלכה ובהתאם לצורכי הגוף, משדר למוח: ‘האף סתום’,
וכאשר בעקבות כך עוברים לנשימת-פה – האף באמת נסתם.
נוצרת תגובת שרשרת של התדרדרות נשימתית, שבדרך כלל די קשה לפתור אותה לבד.
כדי להישאר פתוח – יש להשתמש באף.

מה הפתרון?

הסדרת הנשימה בשיטת בוטייקו של אורנה אדריאנסן, כפי שהיא נלמדת בסדנאות נשימה בריאה® בהנחייתי. התרגול הנשימתי היומיומי של הנשימה במשולב עם שינוי הרגלי נשימה והעלאת המודעות למנגנונים המשתתפים בנשימה, פותרת בהדרגה את הקושי הנשימתי.
בנוסף, נלמדים כלים שיכולים לעזור כשנדרשת עזרה.

צרו קשר >> 

=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=

מהי מחיצת האף?

1. מחיצת האף היא מבנה יחיד שמפריד בין שני נחיריי האף ומשתתף בתהליך נשימת האף.
2. בחלקה העליון היא מורכבת מעצם (קבועה, חסרת גמישות), ובחלקה התחתון בעיקר סחוס – שיש בו גמישות ויש השפעה של שרירי הפנים עליו.
3. למרות שנפוצה הדעה שיש “יותר ממחיצה אחת”, בפועל יש מחיצה אחת בלבד – והצדדים הם נחיר אחד ושני.

מה תפקידה של מחיצת האף?

מה קורה כאשר יש בה סטייה או כשהיא נפגעת?

1. יש מקרים של שבר בעצם המחיצה, למשל בעקבות חבלה באף, שיכולים לגרום לחסימה ממשית של מעבר האוויר באחד הנחיריים.
2. בדרך כלל, סטייה או “עקמומיות” קטנה בחלק הסחוסי היא נפוצה, אינה בהכרח גורמת לקושי נשימתי, ואינה הסיבה לקושי נשימתי.
3. אם בכל זאת נשימה דרך האף קשה – ייתכן שהבעיה היא לא המחיצה עצמה אלא דפוס נשימה לא אופטימלי, למשל נשימה דרך הפה שמשפיעה על תפקוד האף.

כיצד יודעים שזו סיבת הקושי בנשימה?

מה פתרונות אפשריים?

1. אם יש שינוי מבני ניכר, יתכן ששקילת פתרון כירורגי (ניתוח לתיקון מחיצת האף) תהיה מוצדקת.
2. אם הבעיה היא בדפוסי נשימה, כמו נשימה דרך הפה או שימוש ממושך בתרסיסים – שינוי הרגלי נשימה יכול לשפר את המצב.
3. תרגול נשימה ממוקד, למשל על-פי שיטת שיטת בוטייקו, יכול לתרום לשיפור האפקטיביות של מעבר אוויר דרך האף ותחושת “אף פתוח”.