רוב האנשים בטוחים שהם “נושמים בסדר” כל עוד הם לא מתמוטטים… אבל הרבה פעמים האמת הפיזיולוגית שונה בתכלית:
דפוס נשימה לא מאוזן, למשל מהיר מדי, שטחי, מהפה, הוא גורם סמוי מאחורי תסמינים כמו אף סתום, נחירות, הפרעות שינה, חרדה, עייפות, ואפילו אסתמה.
והגרוע מכל: ברוב המקרים, מבלי לדעת – אנחנו מחמירים את הבעיה.
כמעט בכול תחום בחיים כל תנועה והרגל שאנחנו חוזרים עליהם – הופכים לשגרה, ומשאירים את חותמם עלינו ועל הבריאות שלנו, כך גם בתחום הנשימה: גם אם היא משובשת וגם אם היא טובה ותקינה.
הנה כמה דברים יומיומיים מעולם הנשימה, שאם לא נשים אליהם לב ולא נקפיד לשנות אותם,
יגרמו לנו לשיבושים קבועים בנשימה, כך שכדאי לשים לב אליהם:
עומס דיבור
כשאנחנו מדברים הרבה, בעיקר במהירות וללא הפסקות, אנחנו לא רק מתישים את מיתרי הקול, אלא גם גורמים לנשימת-יתר (היפרוונטילציה) שמביאה להסרה מרובה מידי של פחמן דו חמצני (CO2) מהגוף.
לזה יש השפעה במערכות גוף רבות, כולל כיווץ שנגרם לכלי-הדם,
ובעקבות כך נגרמת ירידה בזמינות החמצן לרקמות >>
מה אפשר לעשות?
להפחית את סחף הדיבור, זה טוב למדבר וטוב לשומע.
לעצור, לנשום מהאף,
וגם – לא לפחד מלשלב שקט פה ושם, זה מאפשר לשומע להבין מה נאמר.
לעיסת מסטיק
רוב הלועסים מסטיק – נושמים תוך כדי כך נשימת-פה, מבלי לשים לב. זה דפוס שגוי, שקט אך הרסני.
אמנם ללעיסת מסטיק נמצאו השפעות חיוביות בהקשר למערכת הדנטלית, אבל כשזה נעשה בנשימה מהפה נגרמים התאיידות והתייבשות של דרכי האוויר, ונפגע השימוש בתחמוצת החנקן (NO) החשובה לאיזון לחץ דם ולאספקת חמצן. וכך יוצא שבמקום להועיל – זה מזיק.
מה אפשר לעשות?
אם חייבים ללעוס מסטיק – לשים לב לנשום תמיד מהאף, ולעשות מידי פעם הפסקות מלעיסה אינטנסיבית.
נשימת-פה תוך כדי אכילה
אכילה בנשימת-פה, ובמיוחד אכילה מהירה בנשימת פה, מביאה איתה כמה סכנות:
– בליעת אוויר (אירופאגיה) מה שיכול לגרום לנפיחות בטנית ולעומס על הסרעפת.
– עומס על הסרעפת גורם לכך שהנשימה דורשת יותר מאמץ ואנרגיה.
– ‘הקדמת קנה לוושט’, כלומר האוכל ייכנס לקנה הנשימה במקום לוושט, זו סכנת חנק.
– כדי שהאוכל לא יפול מהפה, מי שנושם נשימת-פה תוך כדי אכילה נמנע מללעוס את המזון בשני צידי הפה.
כשלועסים רק בצד אחד, שרירי הלעיסה והפנים מתפתחים באופן לא סימטרי,
לכך יכולות להיות השפעות בכל הגוף.
– הפחתת יעילות הלעיסה לפי מדדים של זמן/הפקת חומרי-תזונה מהמזון >>
– נשימת-פה בזמן אכילה יכולה לגרור פגיעה במנשך ובסגר-הפה >>
מה חשוב לעשות?
‘לקחת את הזמן’ הנדרש לאכול וללעוס בנחת, להתרגל לאכול בפה סגור,
תוך שימוש בשני צידי הפה והלסתות ללעיסה.
פעילות גופנית בנשימת-פה
בנושא הזה יש מיתוסים רבים, ואחד מהם “צריך לנשום עמוק מהפה”
היום כבר ידוע שנשימה כזו מפחיתה את זרימת דם למוח ולשרירים, וגורמת לעייפות שניתן לצמצמה.
האם הסיבה להימצאות רקמה צלקתית בלב – נובעת מנשימת-פה בספורט? >>
השפעת נשימה דרך האף לעומת נשימה דרך הפה במהלך פעילות גופנית >>
מה לעשות?
להסתגל בהדרגה לנשימת-אף בפה סגור בפעילות גופנית, זה לא קל, לוקח זמן, ודורש הסתגלות הדרגתית, אך שווה כל השתדלות.
על פעילות גופנית בנשימת-אף >>
יציבה כפופה, ישיבה כפופה
ישיבה ממושכת בגב כפוף (למשל מול מסך) יוצרת לחץ תוך-בטני על הסרעפת, שהיא שריר הנשימה העיקרי, ובכך נפגעת יכולתה לפעול ביעילות. התוצאה: נשימה שטחית שברובה גורמת להגברת תנועה בחזה העליון.
השפעות יציבה לקויה על הנשימה >>
השפעת תנוחות ראש-צוואר שונות על תפקוד הנשימה אצל גברים בריאים >>
מה לעשות?
להקפיד על ישיבה זקופה, ולהימנע מישיבה ממושכת מול מחשב – מומלץ לעשות הפסקות לתנועה במהלך היום.
הרחבה לנקודות האלה ועוד נכללת בסדנת נשימה בריאה® שיטת בוטייקו בהנחייתה של אורנה
לפרטים נוספים צרו קשר בכתב >>
או התקשרו למס. שבראש העמוד
=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=
אילו הרגלים דווקא משבשים את הנשימה?
איך לשפר את ההרגלים ולהחזיר נשימה בריאה?
שאלות נפוצות
מה קורה כאשר ההרגלים היומיומיים משפיעים על הנשימה?
- הרגלים יומיומיים כמו נשימת פה, דיבור ממושך, ישיבה כפופה, ללעוס מסטיק ועוד – יכולים לגרום לשיבושי נשימה ולפגוע בתפקוד התקין של מערכת הנשימה.
- שיבוש נשימתי מושפע לא רק מהאף והגרון אלא גם מתנוחות הגוף, מצב השרירים ובעיקר מהלסת והפנים.
- נשימה לא אופטימלית עלולה להוביל לעייפות, תחושת קושי לנשום, שימוש מוגבר בשרירים משניים, ופגיעה באיכות השינה והיום-יום.
אילו הרגלים דווקא משבשים את הנשימה?
| הרגל | ההשפעה על הנשימה | מה ניתן לעשות? |
|---|---|---|
| נשימת פה (כולל בזמן דיבור או אכילה) | מאפשרת מעבר אוויר פחות מסונן, יובש בדרכי הנשימה, מאמץ יתר של סרעפת. | העדף נשימה דרך האף – גם בשקט וגם בפעילות יומיומית. |
| לעיסת מסטיק ממושכת | זו נשימה דרך פה, עיוותים בלסת והשפעה על אספקת חמצן. | אם בוחרים ללעוס – לעשות הפסקות, לוודא נשימה דרך האף. |
| ישיבה כפופה מול מסך לאורך זמן | לחץ על הסרעפת, נשימה שטחית יותר, חוסר אוורור של הריאות כראוי. | להקפיד על ישיבה נכונה, להפסקות תנועה מתאימות. |
| דיבור ממושך ללא הפסקות | מאמץ על מערכות הנשימה, נשימת יתר (היפרוונטילציה) – השפעה על האקלים הפנימי של הגוף. | לעשות הפסקות, לנשום לאט, להוריד קצב דיבור כאשר אפשר. |
איך לשפר את ההרגלים ולהחזיר נשימה בריאה?
- להעלות מודעות לנשימה שלך: לעצור רגע, לבדוק – האם אתה נושם דרך האף או הפה? האם יש תנועה מיותרת של החזה?
- להתאים סביבת עבודה/שינה טובה – ישיבה זקופה, הפסקות תנועה, לבוש נוח, אוורור נאות.
- להעדיף נשימה דרך האף גם בפעילות: בתחילת פעילות גופנית, בדיבור, באכילה – להקפיד על סגירת פה במידת האפשר.
- אם ההרגל קבוע – לשקול ייעוץ או הדרכה מקצועית בדגש על שיטת הנשימה, כדי להסתגל נכון.
שאלות נפוצות על הרגלים שמפריעים לנשימה
האם זה מסוכן אם אני נושם פה רק לפעמים?
נשימה דרך הפה מדי פעם לא בהכרח מסוכנת – אבל אם זה הופך להרגל, משבשת איזון הנשימה, כדאי לשים לב ולבדוק שינוי.
האם יש אימון או תרגול שניתן לעשות כדי לשפר נשימה?
כן – קיימים תרגילי נשימה והדרכות שמסייעים לשיפור נשימה דרך האף, הפחתת מאמץ בנשימה ושיפור איכות נשימה כללית.
אם יש לי כבר קושי נשימתי – האם הפוסט יכול להחליף ייעוץ רפואי?
לא – המידע הוא לצורך ידע בלבד. אם קיימים קושי נשימה ממשי, מומלץ לפנות לרופא או מומחה.
