בהקשר לנחירות, יש תופעה מעניינת:
מעטים* מן הנוחרים מתעוררים מדי פעם מנחירותיהם, אלו – מודעים לעובדה שהם נוחרים.
הרבה מן הנוחרים, כלל אינם מודעים לעובדה שהם מייצרים נחירות,
כשמישהו מהסביבה מספר שיש נחירות – יש מגוון תגובות.
הרצויה ביותר, מאחר והיא מקרבת לפתרון, להגיד תודה, לחפש מה לעשות, ולפעול למיגור הנחירות.
רבים ‘טומנים את ראשם’ בכרית, התגובה יכולה להיות:
כעס, התמרמרות, ספקנות, התחמקות, צחוק, גיחוך, לעג, הטחה, ויכוח, וכו’
1. כעס
“אני לא נוחר. נקודה. אף פעם לא נחרתי, לא אני, לא אצלי”
2. ספק
“מה, אני נוחר? זה בטח היה רעש אחר, אולי השכן פתח את שער החנייה?”
3. לא אחריותי
“בטח השינה שלך מאוד קלה, אף פעם לא אמרו לי שאני נוחר”
4. אני יודע יותר טוב
“זה בטח לא אני, חשבת על זה?”
5. זבש”ך
“נחרתי? זה לא היה כל כך גרוע, נכון? אפשר להתרגל לזה”
6. הופס – עוברים לנושא אחר
“אני נוחר? הייתה ארוחת ערב נהדרת נכון?”
7. צדיק תמים
“אני לא מאמין שלא אוהבים את הנחירות שלי, לפעמים רעש-נחירות זה מרגיע”
8. כפרות
“נחרתי? אוי סליחה” (כאילו הוא דרך למישהו על הרגל בטעות…)
9. יש לי בעיה בריאותית
“אני יודע שנחירות זו בעיה, אבל אני סובל מ-X-Y-Z מה אני יכול לעשות?”
* כתוב בלשון זכר, אך רלוונטי לכל מגדר 
בנחירות חשוב לטפל לפני שמתפתחות הפסקות נשימה בשינה >>
ולאנשים שמחפשים פתרון טבעי לנחירות:
כדאי לדעת שיש מה לעשות,
בנחירות אפשר לטפל,
על ידי הסדרה טבעית והדרגתית של הנשימה
כפי שאני מלמדת בסדנאות נשימה בריאה® בשיטת בוטייקו
=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=
התגובה הפסיכולוגית להכרה בנחירות
המשמעויות של הכחשה לאורך זמן
מה ניתן לעשות עכשיו?
נחירות: האם הכחשה עוזרת?
- רבים מהנוחרים אינם מודעים לכך שהם מייצרים נחירות; פעמים רבות רק בן/בת הזוג שומעים אותן.
- הכחשה או צחוק סביב הנחירות – כמו “זה בטח לא אני” או “זה נשמע קצת, לא באמת” – עיכוב בטיפול.
התגובה הפסיכולוגית להכרה בנחירות
- תגובה של כעס או התכחשות – “אנחנו יודעים יותר טוב”, “לא זה לא אני” – מעכבת את התהליך של חיפוש פתרון.
- תגובות כמו “זה לא היה כך גרוע” או “נחירה מרגיעה אותי” משקפות התעלמות מהשפעה אפשרית בריאותית.
המשמעויות של הכחשה לאורך זמן
- הכחשה מתמשכת של נחירות עלולה לגרום לדחיית האבחון של בעיות נשימה, כולל דום נשימה חסימתי בשינה.
- בכך, נזקים לבריאות, לשינה, לתפקוד ביום והפרעה לזוגיות עשויים להמשך.
מה ניתן לעשות עכשיו?
- קבלת האבחנה: להודות כי יש קולות/נחירות בשינה היא צעד ראשון לקראת שיפור.
- לאסוף מידע ולהתייעץ: אם בן/בת הזוג מדווחים על נחירות – חשוב לבדוק את המצב יחד עם מומחה.
- אם הנחירות ממשיכות או מלוות בהתעוררות, ישנוניות ביום או חנק בשינה – מומלץ לבצע בדיקת שינה או פנייה לרופא מקצועי.
