פיהוקים ונשימה.
בכל פיהוק יש שאיפה עצומה של אוויר, אין פיהוק ללא שאיפת-אוויר, כך שפיהוקים ונשימה קשורים זה בזה.
כמעט כל בעלי החוליות מפהקים, ציפורים פוערות את מקורן כפיהוק, דגים נצפו מפהקים, וגם חיות המחמד שלנו – כלבים וחתולים מפהקים.
עובר-אנושי עושה תנועת פיהוק כבר בשבוע העשירי לחייו >>
מה קורה לנו כשאנחנו מפהקים
פיהוק הוא תנועה מתואמת של שרירי החזה, הסרעפת, הגרון ומפרק-הלסת,
והוא משלב פעולה רצונית ותגובת רפלקס.
בפיהוק הפה נפער ויש הרחבה מקסימלית במפרק הלסת, תוך כדי שאיפת-פה גדולה ביותר של אוויר מהסביבה, ולאחר מכן יש נשיפה גדולה.
יש אנשים שדומעים תוך כדי פיהוק.
אחרי הפיהוק יש תחושת נינוחות קצרה.
לא ניתן לפהק מכוח החלטה, או בכוח הרצון.
בזמן הפיהוק ומיד לאחריו – יש עלייה בקצב הלב, נפח הריאות, מתח בשרירי העיניים >>
כמה זמן נמשך פיהוק?
בדרך כלל פיהוק נמשך כ-5 שניות, ולפעמים מלווים את הפיהוק במתיחת איברים בגוף,
יש פיהוקים שקורים בשני שלבים, שאיפת-האוויר הראשונה קצת נרגעת, ומיד תוך כדי כך מגיעה שאיפה נוספת.
כל כמה זמן מפהקים?
תדירות הפיהוקים הגבוהה ביותר נצפתה כאשר אנשים פאסיביים: מקשיבים למישהו, צופים בטלוויזיה, וכו’.
אנשים הסובלים מטרשת נפוצה, אפילפסיה, מיגרנה, מתח, חרדה, טראומה בראש ושבץ – מפהקים לעיתים תכופות, ואחרי פיהוק יש הקלה זמנית של הסימפטומים מהם הם סובלים.
יש גישה שאומרת שבבעיות הבריאותיות האלה יש עלייה בחום הגוף, וכדי לצנן הגוף מגיב בפיהוקים.
השפעת האקלים על תדירות הפיהוק 
תדירות הפיהוק פוחתת ככל שטמפרטורות הסביבה מתקרבות לטמפרטורת הגוף,
כלומר ככל שאנחנו באקלים חם יותר – נפהק פחות >>
תדירות הפיהוק נמדדה בשתי טמפרטורות סביבה:
ב-22 מעלות צלזיוס נמצא שתדירות הפיהוקים הייתה 45%,
וב-37 מעלות צלזיוס תדירות הפיהוקים הייתה 24%.
כלומר, בטמפרטורה הנמוכה תדירות הפיהוק הייתה כמעט פי שתיים, בהשוואה לתדירות הפיהוק בטמפרטורה הגבוהה,
כך שנמצא קשר בין תדירות הפיהוק לשונות עונתית של האקלים.
למה מפהקים?
ההשערה הנפוצה היא שנמנום ועייפות הם הגורם העיקרי לפיהוק.
כיום עדיין הסיבה המדויקת לפיהוק אינה ברורה בוודאות.
הסיבות לפיהוק הן משני תחומים >>
– חברתי, למשל לתקשר שעמום
– פיזיולוגי, למשל לווסת חום גוף.
כבר במאה הרביעית לפני הספירה, היפוקרטס, אבי הרפואה שיער שיש קשר בין חום הגוף לפיהוק, ושפיהוק קורה לפני עליית חום הגוף, והתפקיד שלו לסלק אוויר-רע מהריאות.
במאות ה-17 וה-18 הועלתה המחשבה שפיהוק גורם לעלייה בלחץ הדם, בקצב הלב ובחמצן בדם, והשינויים האלה משפרים את התפקוד המוטורי ואת הערנות.
קירור המוח
פיהוק מעורב בוויסות החום של המוח.
קירור המוח יכול לקרות בזכות שאיפה גדולה של אוויר קריר מהסביבה.
נמצא שבפיהוק יש ירידה בטמפרטורת קליפת המוח, והיא עולה חזרה כ-3 דקות אחרי הפיהוק >>
פיהוק מדבק – הסיבה החברתית לפיהוק
כשאנחנו רואים מישהו מפהק – אנחנו מפהקים >>
די לנו בתמונה של מישהו מפהק, קריאה על מישהו מפהק, כשאנחנו רואים בעל חיים מפהק, או אפילו חושבים על פיהוק, כדי לגרום לנו לפהק.
ייתכן ולפיהוק כזה יש תפקיד חברתי >>
יכול לבטא אמפתיה.
איזון לחצים באוזן
לפיהוק יש תפקיד באיזון לחצי-אוויר באוזן:
פיהוק מקל על אי נוחות באוזניים ובעיות שמיעה שקורות כשאנחנו עוברים שינויי גובה מהירים, כמו במטוסים ובמעליות. הפיקוה גורם לפתיחת תעלת האוזן,.
העובדה הזו הביאה למחשבה לפיה פיהוק הוא למעשה כעין “רפלקס הגנה” של האוזן, שמופעל ש שינויי גובה מהירים או בתנאים אחרים בהם נלכד אוויר באוזן התיכונה.
פיהוקים כאלה מועילים להשוואת לחץ האוויר באוזן התיכונה עם לחץ האוויר החיצוני >>
התעלומה עדיין מחפשת פתרון
אנשים מפהקים גם לפני שהם נרדמים וגם בהשכמה, גם כשהם בחברה וגם כשהם לבד,
כך שההסברים עדיין לא עונים על כל קשת הגוונים הפיהוקית.
פיהוקים תכופים שלא נמצאה סיבתם
יכולים להעיד על שיבוש נשימתי ולנבוע ממנו, ויכולים להפריע לתפקוד היום יומי, למשל בנהיגה, או לשדר מסר של שעמום.
ניתן להסדיר את הנשימה כך שהפיהוקים התכופים ייפסקו,
ואת זה לומדים בסדנאות נשימה בריאה שיטת בוטייקו, בהנחייתי >>
