לאור העובדה שלגבי אף סתום מדובר במטרד של ממש, נשאלת השאלה: למה זה בעצם קורה?
המנגנונים באף רגישים מאוד, ופעילים מאוד.
הצטננות ואף סתום/נוזל הם חלק ממנגנוני ההגנה של הגוף, שעוזרים להימנע
מפגיעה בריאותית, מאפשרים להתאושש משיבוש באיזון בריאותי.
עדיף שהתופעה תתרחש בכניסה לגוף, כלומר באף, מאשר תעמיק לאברים פנימיים (כלי הנשימה, ריאות).

לרוב, אף סתום מתחלף עם אף נוזל:
אחרי שאי-אפשר היה לנשום דרך האף, פתאום הוא נפתח – ונוזל! המון!
בדר”כ זו נזילה מימית, ואינה דלקתית.

למה בעצם האף נסתם?

המנגנון הטבעי שפועל באף – סותם צד זה או אחר באופן שגרתי, כחלק מהפעולה הרגילה והתקינה של האף.
בנוסף, אם בנשיפה האף לא אוסף חזרה את החום שנדרש לו  – האף ייסתם >> 
כלומר האף נסתם גם בתגובה לנשימה שאינה מתאימה לגוף,
מנגנון הגנה שמיועד לשמור עלינו.

אז למה האף נוזל? 

האף נוזל כדי שחלקיקים מזיקים שהצטברו בו יישטפו החוצה, וגם כדי שתוצרי-פסולת שמיותרים לגוף יוצאו החוצה.
אף סתום/נוזל גם יכול להתרחש כתוצאה משימוש בתרסיסים / משאפים / תרופות
שמיועדות לפתוח את האף, ולמרות זאת – מתקבלת התוצאה ההפוכה.

עוד על איך לפתוח אף סתום?>>

הנה התכתבות שהיתה לי עם רונן:
רונן: לפני 4 חודשים היה לי אף סתום, הייתי אצל רופא אף אוזן וגרון שבדק ולא מצא כלום.
מומחה לאלרגיה אמר שמדובר בנזלת אלרגית, והמליץ על סטרואידים בתרסיס, לשבועיים.
אכן הייתה הקלה מסוימת. הוא טען שעלי להמשיך לעוד חודש ימים.
התייעצתי עם רוקחת שטענה שלא מומלץ, הרופא טען שאין לי מה להקשיב לה….
מאז עבר זמן, ובלילה האף מעט סתום, תמיד בנחיר אחר.
מה מומלץ לעשות כדי להקל על העניין במיידי?
אודה לעזרתך.

תשובה: רונן היי,
אצל רבים הנחיריים אינם פתוחים במידה זהה. מאחר והקושי מושך את תשומת לבך – פיתחת מודעות גבוהה,
מה שהפך לנושא שאינו נותן מנוח.
מצוין שעשית בדיקות ולא נמצא כלום, כלומר בוודאות הסיבה אינה מבנית.
כיוון שכך, הציעו לך סטרואידים.

האף נסתם בתגובה להרגל נשימתי לקוי. מדובר במנגנון הגנה של הגוף, שאומר לך
“רונן, הנשימה שלך עכשיו לא מתאימה לי, קשה לי עם זה, הפתרון היחיד שאני מוצא זה לסתום את האף”.

הנה בקצרה התהליך:
אורח חיים/אירועים בחיים   <=שינוי נשימתי <= הרעה בדפוס הנשימה  <=  הפעלה של מנגנוני הגנה בגוף <= אף סתום (אחד ממנגנוני ההגנה האפשריים).
והשיבוש נמשך:
אף סתום <= קושי בנשימה חופשית  <=    הרעה נוספת בדפוס הנשימה
<= העצמת התגובה ההגנתית של הגוף, וחוזר חלילה לתגובת שרשרת.
ברור שנדרש פתרון שיקטע את המשך תגובת השרשרת הזו.
כל פתרון שיבוא מחוץ לגוף יקל – אולי – בטווח הקצר, אבל בפועל יימסך את הסיבה האמיתית,
ויווצר קושי בזמן אחר, או במקום אחר בגוף.
ממליצה בחום להשתתף בסדנת נשימה בריאה® בהנחייתי >>

אשמח לענות על כל שאלה ולהסביר פרטים נוספים,
אורנה

ניתן ליצור איתי קשר >>

סרטון על הנזק שבטיפות-אף >> 
בהסתייגות: מי-מלח אינם תמימים כפי שמוצג,
הסבר כאן בהמשך.

רגע לפני שאתם נעזרים בתרסיסים – כדאי לדעת:

א) התמכרות ועליית מינון
התרסיסים התרופתיים הנפוצים יוצרים תלות והתמכרות, כל רופא יודע את זה, כל רוקח יודע את זה, כל מי שפגש את התרסיסים האלה יודע את זה, וגם כתוב על כך בעלון לצרכן.
החומר הנלווה המצוי בתרסיסים/טיפות – גורם להחמרת התופעה, האף נסתם יותר מהר, המשתמש עדיין מחפש פתרון, כיוון שקודם זה עזר – משתמשים שוב, וכך הלאה.

ב) משך השימוש
בעלון לצרכן כתוב: אין להשתמש בתרופה זו מעל 3 ימים
המלצה: ביום הרביעי לזרוק לפח! שלא יהיו בהישג-יד, כי הפיתוי להמשיך ולהשתמש בהם – חזק מאוד.

ג) נזק אפשרי מתרסיסי מלח
כשקונים תרסיס-מלח חייבים לבדוק שאין בו חומרים למעט מי-מלח. נוכחות של כל חומר נוסף עשוייה להזיק.
למרות האמור בסרטון על תמימותם של תרסיסי-מלח, כדאי לדעת שגם שטיפות-מלח וגם תרסיסי-מלח עשויים לגרום לריבאונד-אפקט.
איך יודעים?
אם טווח זמן ההשפעה מתקצר, ו/או אם תכיפות השימוש עולה –
התחילה תופעת הריבאונד, זה הזמן להפסיק את השימוש, וכאמור, רצוי לזרוק את התרסיס.

ד) דיכוי מנגנונים טבעיים
השפעה נוספת אפשרית של התרסיסים היא לדיכוי מנגנוני חיסון טבעיים שבחללי האף, מה שמתבטא בהחרפה של תופעות דלקתיות.
חבל להגיע לשם.

מה ניתן לעשות במצב של אף סתום ואיך ניתן להקל?

יש מספר דברים שיכולים להקל במקרה של אף סתום כגון מנוחה, רגיעה, שהייה מבוקרת בשמש ובאוויר נקי, שמירה על חום גוף, ואם יש גישה והבריאות מאפשרת – שהייה מבוקרת בסאונה,
וכמובן – הסדרה טבעית של הנשימה.

מאחר ויש לגוף גם מנגנוני החלמה, כדאי לצור את התנאים שמעודדים את ההחלמה הטבעית של הגוף.
הכיוון צריך להיות לעזור לגוף, ולא להתקיף אותו בחומרים נוספים שגם מולם יהיה צורך להתמודד.
לא כל שינוי מהמצב התקין והבריא מחייב שימוש בחומרים מבחוץ,
אף סתום / נוזל אינו נוצר ממחסור בחומרים הכימיים שקיימים בתרסיסים, או ממחסור במלח… למשל.

קישורים מומלצים לקריאה נוספת מהאתר:

אף סתום / נוזל

למה האף נסתם או מנוזל?

  1. הצטננות, אלרגיה או זיהום עלולים לגרום לדליפה מוגברת של נוזלים ברירית האף ולחסימה מצד אחד–מה שיוביל לאף סתום או מנוזל.
  2. אף שסובל מנשימה לא תקינה – למשל נשימה דרך הפה או חסימה קטנה בנתיב האוויר – מפעיל מנגנוני הגנה והשיבוש יגרום להצטברות נוזל או גודש.
  3. שימוש ממושך בתרסיסי אף או טיפות אף ללא פיקוח עשוי לגרום לרירית האף להיות רגישה יותר, להגביר תגובות–ולגרום לנזילה או לסתימה חוזרת.

מה המנגנון שמאחורי זה?

גורם פנימי/חיצוני איך הוא משפיע על האף?
שינויים בזרימת הדם אוויר באף כאשר זרימת האוויר נמוכה או לא מאוזנת, רירית האף משתקפת – מנגנון ההגנה מפעיל חסימה או ייצור נוזל.
חסימה מכנית או אנדוגנית (אלרגיה / סינוסיטיס) מחסום קטן בנתיב האף מעלה את ההתנגדות, האוויר עובר פחות טוב – האף סתום או מנוזל.
שימוש יתר בתרסיסים או טיפול סימפטומתי בלבד עבודה של רירית האף משתנה – היא הופכת לפעילה יתר, וכך נוצרת נזילה או חסימה חוזרת.

מה ניתן לעשות כדי להקל?

  1. להקפיד על נשימה דרך האף כשהאפשר – להפחית נשימת פה ככל הניתן, כדי למנוע שיבוש זרימת האוויר באף.
  2. אם יש שימוש בתרסיסים לאף – להתיעץ ברופא לגבי משך השימוש ולוודא שאין תלות או החמרה של הרירית.
  3. בדיקת סביבת המגורים – הימנעות מאלרגנים, אבק, לחות גבוהה או נמוכה מדי – כל אלה משפיעים על רירית האף.
  4. במקרים כרוניים – בחינת שיטה טיפולית שכוללת שיפור דפוס הנשימה, ניטור רפואי ושינויים בלילה (תנוחת שינה, הגבהת ראש וכו’).

שאלות נפוצות על אף סתום או מנוזל

אם האף שלי סתום רק בלילה – האם זה נורמלי?

לעיתים כן – תנוחת שינה, שינוי בזרימת הדם אוויר או נחירות עשויים לגרום לכך. אך אם זה קורה באופן קבוע – חשוב לבדוק.

האם מדובר רק בתסמין חולף או שיש כאן בעיה גדולה יותר?

זה יכול להיות תסמין מקרי – אך אם האף סתום או מנוזל לאורך זמן, זה עשוי להעיד על דפוס נשימה לקוי, אלרגיה או חסימה – שדורשים טיפול.

האם הסרת הגורם החיצוני בלבד (כגון אלרגיה) תחזיר את האף למצב תקין?

לעיתים כן, אך אם דפוס הנשימה או הרירית השתנו – כדאי לשלב גם שינויים בהרגלי הנשימה ובטיפול שגרתי.

Call Now Button
WhatsApp chat
דילוג לתוכן