בדרך כלל כשמדברים על אף סתום בלילה, מזכירים הצטננות, שפעת, אלרגיה, כשכל אלה בהחלט יכולים להיות  גורמים לאף סתום בלילה, אבל –
נשאלת השאלה: אם אלה הגורמים – למה רק בלילה?

אם זו שפעת: היכן היא ביום? וכך לגבי כל אחד מהגורמים האלה, משהו לא מתיישב מבחינה הגיונית עם תופעה שקורית רק בלילה –
היכן היא ביום?
את התשובה אפשר יהיה למצוא בכיווני חשיבה אחרים ושונים, המצביעים על גורמים פחות מוכרים.

א. 

השפעת כוח הכובד על זרימת הדם באף וניקוז הסינוסים

כוח הכובד מושך, את כל הרקמות ונוזלי הגוף, וגם את הדם, למרכז כדור הארץ, ומבחינת הגוף – כלפי מטה.
בתנוחת שכיבה, לאותה משיכת-כובד כלפי מטה – יש השפעה פחות מיטבית, כך שדם עשוי להישאר זמן ממושך יותר בפלג הגוף העליון.
במצב הזה יש שינוי בזרימה התקינה, שינוי בניקוז תקין, רקמות יכולות לאגור נוזלים ולהגדיל את נפחן ולהתנפח.
באף יכולה להיות לכך פגיעה בניקוז התקין, למשל בסינוסים >>
ברקמה הרירית שמרפדת את פנים-האף יש הרבה מאוד כלי דם עדינים, המסוגלים לספוח דם, ולשחרר אותו, לפי צורכי האף, המוח, והגוף.
כאשר נקווה בהם דם רב – גדל הנפח של רקמת פנים האף, היא תופסת יותר מקום, ומשאירה מעבר צר יותר לאוויר לעבור בו,
התוצאה? אף סתום.

מי שהתעורר עם אף סתום, התיישב או קם, ולאחר כמה רגעים נוכח שהאף שלו אינו סתום יותר – חווה בדיוק את המנגנון הזה, ואת הפתרון שלו.
אף סתום בשכיבה שנפתח בקימה או בסמוך לאחר מכן – היה סתום כי ברקמות-פנים-האף נאסף דם רב, שהשתחרר משם בקימה, במעבר לישיבה ולעמידה.
התופעה מוכרת היטב גם בניקוז אברים אחרים בגוף, למשל: בריאות >>

מה אפשר לעשות כדי למנוע אף סתום בלילה שנגרם מעצם תנוחת-השכיבה?

להפחתת ההשפעה של כוח הכובד על זרימת הדם באף והיקוות הדם בו – כדאי שהראש יהיה מוגבה.
הפתרון הכי פשוט וקל ליישום – ללכסן את המיטה, כך שהחלק העליון של הגוף, ראש – כתפיים – חזה, יהיה מוגבה ביחס לשאר הגוף.
הגבהה כזו אינה מפריעה לישון על הצד, בהשוואה להגבהה שמתאפשרת במיטות מתכווננות: כאן ההגבהה מפריעה לשינה על הצד, כך שזה פחות רצוי.

ב. ריפלוקס (צרבת) וצמצום מעבר אוויר בנתיבי-הנשימה

כאשר מיצי קיבה עולים ומגיעים לנתיבי-הנשימה העליונים וגורמים לגירוי. כהגנה כנגד הגירוי מתגברת פעילות הריריות המרפדות את הגרון ומעברי האוויר, כולל באף, נוצרת ליחה מרובה, מה שעשוי ליצור גם תופעה של ‘נזלת’, ושיעול.
זו אינה נזלת ויראלית, אבל די בה כדי לגרום לצמצום נתיבי האוויר, וליצור תחושה של אף סתום >>

מה אפשר לעשות כדי למנוע אף סתום כתוצאה מצרבת?

1)  להרחיק אוכל משינה, למצוא כמה שעות מרחק מקלות על הקושי, לא זהה לכל האנשים.
2) להימנע ממאכלים שמזוהים עם ריפלוקס, גם שונה מאדם לאדם: יש אנשים שמאכלי-חלב מחמירים את התופעה, אחרים דווקא מזונות עתירי-שומן, ועוד.

ג. השפעת דפוס הנשימה על אף סתום בלילה

במצבים בהם הנשימה גדולה מעבר לזו המתאימה לפעילות שבה נמצאים – מתעוררים באף מנגנוני הגנה (אצל כל אחד בהתאם לגנטיקה שלו), ואחד ממנגנוני ההגנה האלה הוא ‘אף סתום’: כאילו האף מרגיש שיש ‘רוח פרצים’ והוא ‘סוגר חלונות’ כדי לצמצם את זרימת הרוח.
כאשר זו הסיבה לאף הסתום בלילה, הפתרון היחיד הוא הסדרה הדרגתית של הנשימה, כדי להגיע למצב שהנשימה מתאימה לפעילות שבה נמצאים:
בלילה – בשינה, הפעילות כל כך מינימלית, ובהתאמה לכך הנשימה צריכה להיות קטנה ורגועה.
האף שנסתם כתוצאה מכך בעצם מספר על כך שהנשימה אינה תקינה, ונדרש להסדיר אותה.
כל עוד הנשימה בשינה עוצמתית מעל ומעבר, זה מעודד את האף להיסתם.

כאן נכנסת לתמונה שיטת בוטייקו:
זה בדיוק מה ששיטת בוטייקו מסדירה – מוציאה מהמצב הזה של ה-Over-Drive הנשימתי, מקלילה ומרגיעה את הנשימה ומאפשר לשחרר את האף הסתום בלילה.

רוצים ללמוד גם על הסדרת נשימה?

השתתפו בסדנת נשימה בריאה® שיטת בוטייקו >>

צרו קשר לפרטים >>

למה האף נסתם דווקא בלילה?

1. כשמדברים על אף סתום בלילה, נוטים להאשים מיד הצטננות, שפעת או אלרגיה, אבל אז עולה השאלה: אם זה המקור, למה ביום האף פתוח?
2. העובדה שהאף נסתם בעיקר במצב שכיבה ובלילה מצביעה על גורמים נוספים פחות מוכרים, כמו תנוחת הגוף, ריפלוקס ודפוסי נשימה.
3. מי שחווה אף סתום בלילה שמתנקה זמן קצר אחרי הקימה מכיר את התופעה: מצב שמשתנה ברגע שמשנים תנוחה.
4. כדי לטפל באמת באף הסתום, צריך להבין לא רק מה קורה באף עצמו, אלא גם מה קורה בזרימת הדם, במערכת העיכול ובנשימה בזמן שינה.

השפעת כוח הכובד ושכיבה על אף סתום בלילה

1. כוח הכבידה מושך את נוזלי הגוף והדם כלפי מטה. בשכיבה, ה”כלפי מטה” הזה מתפזר אחרת מאשר בעמידה או ישיבה.
2. במצב שכיבה הדם עשוי להישאר זמן רב יותר בפלג הגוף העליון, כולל ברקמות העדינות שמרפדות את פנים האף והסינוסים.
3. כשברקמת הרירית באף נאסף יותר דם, הנפח שלה גדל והיא תופסת יותר מקום, מה שמצר את מעבר האוויר ויוצר תחושת אף סתום.
4. לכן קורה לא מעט שאף שהיה סתום מאוד בשכיבה “נפתח” תוך דקות אחרי שעוברים לישיבה או עמידה, כשהדם מתפזר מחדש.

מה אפשר לעשות עם האף הסתום שנגרם מהשכיבה?

1. להגביה מעט את החלק העליון של הגוף בשינה, כך שראש, כתפיים וחזה יהיו גבוהים יותר מהרגליים.
2. פתרון פשוט הוא ללכסן מעט את המיטה, ולא רק להגביה את הראש בכרית גבוהה מדי שמעמיסה על הצוואר.
3. הגבהה עדינה של כל פלג הגוף העליון יכולה לשפר את ניקוז הדם והנוזלים מהאף והסינוסים ולהפחית סתימות.

ריפלוקס, צרבת ואף סתום בלילה

1. ריפלוקס הוא מצב שבו מיצי קיבה עולים במעלה הוושט ולעיתים מגיעים עד לנתיבי הנשימה העליונים.
2. כאשר ריריות הגרון ומעברי האוויר נחשפות למיצי קיבה, הן מגיבות בגירוי, ליחה ותוספת ריר מגן.
3. אותו ריר מוגבר יכול להופיע גם כ”נזלת” או תחושת אף סתום, למרות שלא מדובר בהצטננות או וירוס.

מה אפשר לעשות כדי להפחית אף סתום שנובע מריפלוקס?

1. להרחיק אכילה משעת השינה, ולבדוק כמה שעות הפסקה בין אוכל לשינה משפרות את המצב.
2. לזהות מאכלים שמחמירים אצלך את הצרבת והריפלוקס, כמו מאכלי חלב, מזונות שמנים מאוד, חריף וכדומה, להפחית אותם בערב, ועדיף להרחיק אותם שעות מהשינה.
3. שילוב של שינוי תזונתי עם תנוחת שינה מתאימה יכול להפחית מאוד גם את תחושת האף הסתום.

איך דפוס הנשימה גורם לאף סתום בלילה?

1. כשאנחנו נושמים “יותר מדי” ביחס למה שהגוף באמת צריך (נשימה גדולה או מהירה מדי), האף מפעיל מנגנוני הגנה.
2. אחד ממנגנוני ההגנה הוא סתימה חלקית של האף, כאילו הגוף “סוגר חלונות” כדי להפחית את זרימת האוויר המוגזמת.
3. בלילה, כשהפעילות הגופנית אמורה להיות מינימלית, הנשימה צריכה להיות קטנה, רגועה ושקטה במיוחד.
4. אם גם בזמן שינה הנשימה נשארת חזקה ועוצמתית, היא מעודדת את האף שוב ושוב להיסתם.
5. שיטת בוטייקו מתמקדת בדיוק בזה: הסדרה הדרגתית של דפוסי הנשימה, מעבר לנשימת אף שקטה והפחתת “אובר דרייב” של הנשימה.

כיצד שינוי דפוס הנשימה יכול לשחרר אף סתום בלילה?

1. עוברים בהדרגה לנשימה עדינה ושקטה יותר, בעיקר דרך האף, גם ביום וגם כהכנה לשינה.
2. מורידים את קצב ועוצמת הנשימה, כך שהגוף מרגיש בטוח ולא נזקק יותר לסתום את האף כהגנה.
3. עם הזמן ניתן לראות פחות התעוררויות מאף סתום בלילה ותחושה כללית של נשימה רגועה יותר בשינה.

שאלות נפוצות על אף סתום בלילה