בדרך כלל כשמדברים על אף סתום בלילה, מזכירים הצטננות, שפעת, אלרגיה, כשכל אלה בהחלט יכולים להיות  גורמים לאף סתום בלילה, אבל –
נשאלת השאלה: אם אלה הגורמים – למה רק בלילה?

אם זו שפעת: היכן היא ביום? וכך לגבי כל אחד מהגורמים האלה, משהו לא מתיישב מבחינה הגיונית עם תופעה שקורית רק בלילה, היכן היא ביום?
את התשובה אפשר יהיה למצוא בכיווני חשיבה אחרים ושונים, המצביעים על גורמים פחות מוכרים.

א.  אף סתום בלילה בהשפעת כוח הכובדהשפעת כוח הכובד על זרימת הדם באף וניקוז הסינוסים

כח הכובד מושך, את כל הרקמות ונוזלי הגוף, וגם את הדם, למרכז כדור הארץ, ומבחינת הגוף – כלפי מטה.
בתנוחת שכיבה, לאותה משיכת-כובד כלפי מטה – יש השפעה פחות מיטבית, כך שדם עשוי להישאר זמן ממושך יותר בפלג הגוף העליון.
במצב הזה יש שינוי בזרימה התקינה, שינוי בניקוז תקין, רקמות יכולות לאגור נוזלים ולהגדיל את נפחן ולהתנפח.
באף יכולה להיות לכך פגיעה בניקוז התקין, למשל בסינוסים >>

ברקמה הרירית שמרפדת את פנים-האף יש הרבה מאוד כלי דם עדינים, המסוגלים לספוח דם, ולשחרר אותו, לפי צורכי האף, המוח, והגוף.
כאשר נקווה בהם דם רב – גדל הנפח של רקמת פנים האף, היא תופסת יותר מקום, ומשאירה מעבר צר יותר לאוויר לעבור בו,
התוצאה? אף סתום.

מי שהתעורר עם אף סתום, התיישב או קם, ולאחר כמה רגעים נוכח שהאף שלו אינו סתום יותר – חווה בדיוק את המנגנון הזה, ואת הפתרון שלו.
אף סתום בשכיבה שנפתח בקימה או בסמוך לאחר מכן – היה סתום כי ברקמות-פנים-האף נאסף דם רב, שהשתחרר משם בקימה, במעבר לישיבה ולעמידה.
התופעה מוכרת היטב גם בניקוז אברים אחרים בגוף, למשל: בריאות >>

מה אפשר לעשות כדי למנוע אף סתום בלילה שנגרם מעצם תנוחת-השכיבה?

להפחתת ההשפעה של כוח הכובד על זרימת הדם באף והיקוות הדם בו – כדאי שהראש יהיה מוגבה.
הפתרון הכי פשוט וקל ליישום – ללכסן את המיטה, כך שהחלק העליון של הגוף, ראש – כתפיים – חזה, יהיה מוגבה ביחס לשאר הגוף.
הגבהה כזו אינה מפריעה לישון על הצד, בהשוואה להגבהה שמתאפשרת במיטות מתכווננות: כאן ההגבהה מפריעה לשינה על הצד, כך שזה פחות רצוי.

ב. ריפלוקס (צרבת) וצמצום מעבר אוויר בנתיבי-הנשימה

כאשר מיצי קיבה עולים ומגיעים לנתיבי-הנשימה העליונים וגורמים לגירוי. כהגנה כנגד הגירוי מתגברת פעילות הריריות המרפדות את הגרון ומעברי האוויר, כולל באף, נוצרת ליחה מרובה, מה שעשוי ליצור גם תופעה של ‘נזלת’.
זו אינה נזלת ויראלית, אבל די בה כדי לגרום לצמצום נתיבי האוויר, וליצור תחושה של אף סתום >>

מה אפשר לעשות כדי למנוע אף סתום כתוצאה מצרבת?

אף סתום בלילה1)  להרחיק אוכל משינה, למצוא מרחק כמה שעות מקל על הקושי, לא זהה לכל האנשים.
2) להימנע ממאכלים שמזוהים עם ריפלוקס, גם זה לא זהה: יש אנשים שמאכלי חלב מחמירים את התופעה, אחרים דווקא מזונות עתירי-שומן, ועוד.

ג. השפעת דפוס-הנשימה על אף סתום בלילה

במצבים בהם הנשימה גדולה מעבר לזו המתאימה לפעילות שבה נמצאים – מתעוררים באף מנגנוני הגנה (אצל כל אחד בהתאם לגנטיקה שלו), ואחד ממנגנוני ההגנה האלה הוא ‘אף סתום’: כאילו האף מרגיש שיש ‘רוח פרצים’ והוא ‘סוגר חלונות’ כדי לצמצם את זרימת הרוח.
כאשר זו הסיבה לאף הסתום בלילה, הפתרון היחיד הוא הסדרה הדרגתית של הנשימה, כדי להגיע למצב שהנשימה מתאימה לפעילות שבה נמצאים:
בלילה – בשינה, הפעילות כל כך מינימלית, ובהתאמה לכך הנשימה צריכה להיות קטנה ורגועה.
האף שנסתם כתוצאה מכך בעצם מספר על כך שהנשימה אינה תקינה, ונדרש להסדיר אותה.
כל עוד הנשימה בשינה עוצמתית מעל ומעבר, זה מעודד את האף להיסתם.

כאן נכנסת לתמונה שיטת בוטייקו:
זה בדיוק מה ששיטת בוטייקו מסדירה – מוציאה מהמצב הזה של ה-Over-Drive הנשימתי, מקלילה ומרגיעה את הנשימה.

איך לומדים הסדרת נשימה?

משתתפים בסדנת נשימה בריאה® שיטת בוטייקו >>

צרו קשר לפרטים >>
עוד על ענייני אף >>

=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=

 

 

 

Call Now Button
WhatsApp chat
דילוג לתוכן